בעקבות דברי שלמה פיוטרוקובסקי - למה דווקא סביב הסוגיה של מעמד האישה יתפצל הציבור הדת"ל.
בשביל שיתרחש פיצול כזה צריכים כמה תנאים. לדוגמה שכל צד יהיה מספיק גדול. אני לא מתיימר לדעת אם אכן שני הצדדים גדולים מספיק, ושאצליח לחשוב על עוד אינספור תנאים אחרים. לכן אני לא מתיימר לחזות שיהיה פיצול, אלא שאם יהיה פיצול, הסוגייה הזו תהיה במוקד שלו.
וכל כך למה? אמ;לק: כי הנושא קריטי לשני הצדדים.
קחו כדוגמה אחרת את ההפרדה בבתי הספר. נת"ע ודומיהם נושאים בדגל הזה כבר לא מעט שני. אבל אינטגרציה ולימודים מעורבים הם טענה אידיאולוגית, לא מוסרית. רוב התומכים בלימוד מעורב (בציבור הדתי לאומי) לא מזדעזעים ממי שמחנכים בנפרד, פשוט חושבים שהם טועים - וכועסים אם הצד השני משנה את האופי של בית הספר שלהם. אבל זו מחלוקת אידיאולוגית לא מוסרית. הצד השני טועה, אבל לא עושה עוול.
לעומת זאת, מבחינת הצד הליברלי נושא אפליה מגדרית הוא עוול. השני לא רק טועה אלא מושחת. די לראות את הלהט של המגיבים כדי להבין שזה לא רק עניין אידיאולוגי, זה בנפשם.
(אבל יותר מזה: אצל חלקם כבר מדובר לא רק בעוול, אלא ב"לא יעלה על הדעת". לא ייתכן בכלל שמישהו עוד יחשוב מחשבות כאלו הזויות)
ומהצד השני - על מנת שלא תהיה אפליה מגדרית, למיטב הבנתי הדלה, יש צורך למחוק עד לרוקן מתוכן כמה מימרות גמרתיות די ברורות (עולה על הדעת דיינות). זה אפשרי כמובן, אבל אם זה כן למה דברים אחרים לא?
[ובמוסגר: יש ברקע גם הבנה שעצם התביעה לשוויון ולאי אפליה כצו מוסרי עליון מתנגשת עם האופן בו התורה וההלכה חושבת]
אני לא חותם על הניתוח הזה לגמרי, אבל ברור שבהנתן שזה המצב, שום צד לא ייסוג מחפירות חייו.
ועוד משהו: ברגע שאפליה מגדרית איננה לגיטימית, כשאתה עושה כנס לגברים בלבד, אתה לא רק מפלה נשים, אלא בעצם מחרים *אותנו*. מה ההבדל בין לא להזמין את הרב שרלו לבין לא להזמין את הרבנית פיוטרוקובסקי? ומי שמחרים אותי, אני אחרים אותו וכו'
בשביל שיתרחש פיצול כזה צריכים כמה תנאים. לדוגמה שכל צד יהיה מספיק גדול. אני לא מתיימר לדעת אם אכן שני הצדדים גדולים מספיק, ושאצליח לחשוב על עוד אינספור תנאים אחרים. לכן אני לא מתיימר לחזות שיהיה פיצול, אלא שאם יהיה פיצול, הסוגייה הזו תהיה במוקד שלו.
וכל כך למה? אמ;לק: כי הנושא קריטי לשני הצדדים.
קחו כדוגמה אחרת את ההפרדה בבתי הספר. נת"ע ודומיהם נושאים בדגל הזה כבר לא מעט שני. אבל אינטגרציה ולימודים מעורבים הם טענה אידיאולוגית, לא מוסרית. רוב התומכים בלימוד מעורב (בציבור הדתי לאומי) לא מזדעזעים ממי שמחנכים בנפרד, פשוט חושבים שהם טועים - וכועסים אם הצד השני משנה את האופי של בית הספר שלהם. אבל זו מחלוקת אידיאולוגית לא מוסרית. הצד השני טועה, אבל לא עושה עוול.
לעומת זאת, מבחינת הצד הליברלי נושא אפליה מגדרית הוא עוול. השני לא רק טועה אלא מושחת. די לראות את הלהט של המגיבים כדי להבין שזה לא רק עניין אידיאולוגי, זה בנפשם.
(אבל יותר מזה: אצל חלקם כבר מדובר לא רק בעוול, אלא ב"לא יעלה על הדעת". לא ייתכן בכלל שמישהו עוד יחשוב מחשבות כאלו הזויות)
ומהצד השני - על מנת שלא תהיה אפליה מגדרית, למיטב הבנתי הדלה, יש צורך למחוק עד לרוקן מתוכן כמה מימרות גמרתיות די ברורות (עולה על הדעת דיינות). זה אפשרי כמובן, אבל אם זה כן למה דברים אחרים לא?
[ובמוסגר: יש ברקע גם הבנה שעצם התביעה לשוויון ולאי אפליה כצו מוסרי עליון מתנגשת עם האופן בו התורה וההלכה חושבת]
אני לא חותם על הניתוח הזה לגמרי, אבל ברור שבהנתן שזה המצב, שום צד לא ייסוג מחפירות חייו.
ועוד משהו: ברגע שאפליה מגדרית איננה לגיטימית, כשאתה עושה כנס לגברים בלבד, אתה לא רק מפלה נשים, אלא בעצם מחרים *אותנו*. מה ההבדל בין לא להזמין את הרב שרלו לבין לא להזמין את הרבנית פיוטרוקובסקי? ומי שמחרים אותי, אני אחרים אותו וכו'
