(אני מוצא את עצמי מעורב ומתווכח לגבי "הימין החדש". הרבה מעבר לוויכוחים לגבי הליכוד, בטח ש"ס או העבודה.
הסיבה הפשוטה היא שגם אם במובנים רבים התנתקתי, והמפדל היא כבר לא הבית שלי - הציבור הוא עדיין הציבור שלי. ונפתלי בנט הפך בשמונה שנים האחרונות לחלק מהסחל'ה הזו.
זו הסיבה שבעיני מצבה של המפדל היה בכי רע גם אם בנט היה פורש לפני חצי שנה. ההזדהות המגזרית. בנט הוא אופציה ריאלית בהרבה מאשר מה שהיה ליברמן לפני שתי קדנציות. הוא "משלנו" וליברמן לא. זה לא קשור רק לימניות. גם ככה רבים מהדתיים לאומיים מאסו ב"בחירה מגזרית". בנט הוא בחירה "קרובה לבית".
זה, יחד עם העובדה שאותו תהליך של זניחת הסקטוריאליות רק התגבר בשבע השנים האחרונות, מציב בפני המפדל מפה פוליטית שונה מאד.
אני כמובן לא בטוח שהמפדל תימחק. למפלגות שורשיות יש כוח חיות מפליא. אבל מצבה קשה בהרבה, עוד לפני (ואולי בלי הרבה קשר) לסוגיית תזמון הפיצול)
הסיבה הפשוטה היא שגם אם במובנים רבים התנתקתי, והמפדל היא כבר לא הבית שלי - הציבור הוא עדיין הציבור שלי. ונפתלי בנט הפך בשמונה שנים האחרונות לחלק מהסחל'ה הזו.
זו הסיבה שבעיני מצבה של המפדל היה בכי רע גם אם בנט היה פורש לפני חצי שנה. ההזדהות המגזרית. בנט הוא אופציה ריאלית בהרבה מאשר מה שהיה ליברמן לפני שתי קדנציות. הוא "משלנו" וליברמן לא. זה לא קשור רק לימניות. גם ככה רבים מהדתיים לאומיים מאסו ב"בחירה מגזרית". בנט הוא בחירה "קרובה לבית".
זה, יחד עם העובדה שאותו תהליך של זניחת הסקטוריאליות רק התגבר בשבע השנים האחרונות, מציב בפני המפדל מפה פוליטית שונה מאד.
אני כמובן לא בטוח שהמפדל תימחק. למפלגות שורשיות יש כוח חיות מפליא. אבל מצבה קשה בהרבה, עוד לפני (ואולי בלי הרבה קשר) לסוגיית תזמון הפיצול)