א. אחת הטענות נגד רפורמים היא שהם גורמים להתבוללות גדולה של עם ישראל. הרציונל של הטענה הוא בניסיון לתת טיעון אוניברסלי. הרי יהודי דתי רואה ברפורמה בעיה קודם כל כיון שהיא לא מקיימת תורה ומצוות. אלא מאי? בניסיון להוכיח הוכחה אוניברסלית יותר לגבי הבעייתיות של רפורמה, אנחנו מדברים על ההתבוללות - כי שימור עם ישראל הוא אידיאל עליו מסכימים לא רק דתיים.
הבעיה בטענה הזו טמונה בשאלה מיהו יהודי. הרפורמים יכולים לענות שההתבוללות היא "הלכתית" - כלומר רק לפי ההלכה רפורמים הולכים ונהיים גויים. לשיטת הרפורמים עדיין רבים מהם יהודים, אז ההתבוללות איננה כל כך משמעותית.
איפה גם הטענה הזו נופלת? ברגע שאנשים לא רק מפסיקים להיות יהודים על פי ההלכה, אלא מפסיקים להיות יהודים גם בעיני עצמם. כשלא אכפת להם מהעובדה שאחד מאבות אבותיהם היה יהודי - כאן, מציאותית, זו התבוללות.
ב. בוויכוח לגבי בתי מדרש חילוניים, עולה הטענה "מי שמכם לקבוע שהלימוד שלכם יותר טוב? אצלנו לומדים לא פחות טוב, רק על פי קריטריונים אחרים". על כך ישנה תשובה פשוטה אחת: נראה. או - חובת ההוכחה עליכם.
ובמלים יותר פשוטות - אין הרבה טעם להתווכח. מסקנת הדיון האם בתי המדרש לומדים ברצינות או לא ברצינות לא תהיה פרי של שיפוט ושל וויכוח אלא של עובדות. האם בתי מדרש כאלו יוציאו אנשים ענקים בתחומם? ולא פחות חשוב - האם הם יצליחו להחזיק מסות של אנשים? האם הלימוד יוכל להיות אינטנסיביות של תקופת שנים מלאה ו/או התמדה אפורה של שעה ביום על פני שנים ארוכות? כי אם התשובה תהיה לא, אפשר לטעון עד מחר שאופן הלימוד הזה "שווה" לא פחות. בפועל, אין לטיעון רגליים.
האם באמת אפשר לגדל דור של כופרים ולא של עמי ארצות? האם המעבר בין כפירה לעמרצות הוא לא דטרמניסטי? המציאות תוכיח.
ג. ואחרי כל זה, נחזור על האמת הפשוטה: אין תורה בלא בית אב. תורה בלא מסורת היא רק חכמה, כלומר משהו שמשמעותו היא אינטלקטואלית, מקסימום רגשית. כשאני לומד תורה אני לומד את דבר ד'. תורה בלי דבר ד' היא מעט יותר מאשר פולקלור נחמד. המאור שבה מחזירם למוטב? אשמח מאד (ולכן זה יותר מפולקלור), ועדיין אני מעדיף להיות עשיר ובריא מאשר עני וחולה.
ד. אנחנו רגילים לביטוי "האמת תורה דרכה" ואולי לא שמים לב למלוא משמעותו. ישנו ביטוי דומה אבל שונה: "האמת עד לעצמו". כששמים את הראשון ליד השני, אפשר להיווכח שהראשון אומר יותר מאשר "רואים על האמת שהיא אמת". האמת תורה דרכה, היינו שהאמת הולכת ומפלסת לה דרכים ונתיבות, בונה בניינים שיאפשרו לה לנכוח במציאות.
Loading