תורה ואקדמיה - בואו נחדד מה הדיון.
נניח שמחר אני מעביר שיעור "האם מתן תורה התקיים?" אני אביא בו צדדים לכאן ולכאן, ממצאים ארכיאולוגיים מסיני וממצריים, בסוף אראה שסבירות גבוהה מאד, יחד עם קונצנזוס גורף בעולם המדע, עומדים מאחורי הטענה שמתן תורה *כן* קרה. האם עשיתי משהו לא בסדר?
התשובה (שאולי תפתיע את חלקכם) היא כן.
הבעיה בהחלת מתודות מדעיות על התורה לא מתחילה במסקנות אלא בהנחות היסוד. המיתודה המדעית (שצומחת מתוך הספקנות הקרטזיאנית, דרך יום ופופר), אומרת "כהנחת יסוד אנחנו לא יודעים כלום על העולם. מה נוכל להוכיח?"
וכאן, בנקודה הזו, מתחילה הבעיה. לא במסקנות אלא בהנחת היסוד. יהודי מאמין לא אומר: "אני לא יודע כלום על מתן תורה, עכשיו מה אפשר להוכיח". כי ברגע שאמרת את זה, אתה כביכול אוחז את התורה בידיך, שליט עליון. אתה תוהה אם להשליך או לשמור. לא משנה לאיזו מסקנה תגיע, משהו כבר נשבר באופן מוחלט. גם אם תחליט לשמור, לא צריכים טובות. חסרון לא יוכל להמנות.
(ההבהרה הרגילה שאני לא מייצג את הקו וכו׳)
Loading
