א. לפני כחמש עשרה שנה, החליט השר דאז מאיר שטרית החלטה בעלת משמעות אדירה ואולי הרסנית: להקפיא את תכנון הדירות במרכז הארץ ולהאיץ תכנון בפריפריה. לטענת המקטרגים, ההחלטה הזו (יחד עם המיסוי הגבוה על שוק ההון) היא זו שאחראית למשבר הנדל"ן הנוכחי. הביקוש לדירות בגוש דן לא נענה במספיק היצע, ועליית המחירים גלשה גם החוצה ממנו.
ב. את הביקורת הזו אני שומע עד אינסוף מנושאי הדגל הקפיטליסטי. מה שאני לא שומע זה על התופעה הבאה: כשביקרנו במקומות שונים ברחבי הארץ, גילינו שגרעינים רבים בצפון ובדרום התפתחו בזכות המהלך של מאיר שטרית. משפחות רבות עברו לקרית מלאכי/קרית גת/מגדל העמק וכו' וכו' — לא מאידיאולוגיה גדולה אלא פשוט כי רק שם יכלו להרשות לעצמן דירה. במילים אחרות, ההחלטה הזו, קטלנית ליוקר המחיה ככל שתהיה, עשתה את פעולתה: הזיזה אוכלוסיה חזקה ממרכז הארץ לפריפריה.
ג. השוק החופשי, גם אם נקבל את כל טענות תומכיו, אמור לשפר את הרווחה החומרית של כל יחיד ואת חופש הבחירה שלו. אין שום סיבה להניח שתמיד ובכל תסריט, שיפור הרווחה והחופש יתרום לחוסן המדינה. ברור שכלכלה חזקה עוזרת למדינה ליחסים בינלאומיים טובים יותר, או מאפשרת לה לבנות צבא מודרני. אבל לרווחה חומרית ולחופש יש גם מחירים.
ד. אם, לדוגמה, היה שטרית משחרר לגמרי את שוק הדיור ודירות היו מתוכננות לפי ביקוש והיצע ולא לפי דרישה מלמעלה, היתה רווחה גדולה יותר לכל אחד מהפרטים. הפריפריה היתה מלאה בעיקר את אלו שאין ידם משגת. וזה טוב מנקודת מבט קפיטליסטית. אבל —
ה. אולי כבר שכחנו אבל לפני כחצי שנה רעדה הארץ לכמה ימים מפוגרומים יזומים ביהודים, הידועים גם כפרעות תשפ"א. מי שהביאו את הקולות מהערים המעורבות בזמן אמת, וכנראה גם השפיעו על מהלך העניינים, היו דמויות כמו מאיר לאיוש: צייצן בכיר, יועץ פוליטי, בעל משרד אסטרטגיה, ידוען דרגה ב' ועוד. בלי לדעת מה המניע הראשוני של משפחת לאיוש תרשו לי להניח שבעולם בו שוק הדיור מתוכנן לגמרי על פי היד הנעלמה, רוב הלאיושים לא היו מגיעים ללוד. לדחיקה של אוכלוסיה חזקה לפריפריה — גיאוגרפית או סוציולוגית — היתה גם השפעה חיובית. הם אלו שהשמיעו את זעקת משפחתו של דסטאו ביסט.
ו. השבוע רפרפתי על כרכים מסדרת שלושת הבלשים של היצ'קוק. כשהנערים הבלשים נזקקים לתגבורת שרירים הם קוראים לעובדים הבווארים של אביו של יופ. הספר לא מבאר אם "העובדים הבווארים" מכונים כך משום שמדובר במהגרים מקרוב באו, או פשוט בצאצאי בווארים שהפליגו לאמריקה מאה שנה לפני, אבל על רקע מחשבות שאני פורס כאן, העובדים הבווארים משכו אותי לחשוב על היסטוריה אלטרנטיבית.
ז. בהיסטוריה הזו גרמניה לא הופכת לנאצית אבל כן לאימפריה שחולשת על מדינות חסות במערב אירופה (צרפת, איטליה,יוון וכו). המהגרים הגרמניים באמריקה שמהווים כ15% מאוכלוסיית ארה"ב, נשארים נאמנים למולדת שמעבר לים ומפתחים תודעה בדלנית. הם חותרים להפיכת חלקים מארה"ב למושבה של גרמניה האימפריאלית.
ח. ההיסטוריונים של הפיד בטח יבואו עוד רגע ויסבירו עד כמה התסריט הזה מופרך, אבל מבחינתי הוא תרגיל מחשבתי: האם במקרה כזה היתה יכולה ארה"ב להישאר גן עדן קפיטליסטי בו לא מתערבים בכלל לגבי בחירת המקצוע ומקום המגורים? הרי בלי תוכנית יישוב מרכזית שמנסה לדחוף אוכלוסיות שחורות או אנגלופיליות לסטייטס בעלות רוב גרמני, שדות החיטה העצומים של מרכז ארה"ב היו אולי הופכים לבסיס קשיח של הפרת חוק וניצני מרד, כולל קיני טרור שפושטים על סטייטס אחרים.
ט. בציוץ מעניין ראיתי טענה, שתל אביב הפכה להיות הוליווד של היי טק. אם אתה מגיע להוליווד, אפילו כמלצר, זה מאפשר לך לפגוש אילי קולנוע ולהכנס לתעשייה. אותו כנ"ל תל אביב. כשהדירות מעליך מאכלסות CTOs; כשבית הקפה לידך הומה פאונדרים; קל לך יותר לעשות מינגלינג ונטוורקינג. מה שהפתיע אותי בציוץ היה שמדובר באוכלוסיה הכי טכנולוגית, ועוד אחרי שנתיים קורונה. לכאורה הכל וירטואלי, למרחקים גיאוגרפיים לא אמורה להיות משמעות.
אז זהו, שכן. אולי לצערנו, אבל גם אחרי מהפכת האינטרנט, חמש מאות שנה אחרי מותו, מקיוויאלי ימ"ש עדיין צודק: גיאופוליטיקה matters.
י. קפיטליזם טוען שחופש לכולם יביא לכולם שגשוג, והוא צודק רק בתוך הקשר. זה נכון רק אם כולם חותרים לטוב דומה (כלכלי) או למצער מאמינים בחוקים משותפים. כי אם נחתור לחופש מוחלט בלי בסיס רחב דיו של אתוס משותף, חלק יבחרו בשגשוג ואחרים יבחרו בהקמת מדינה בדלנית ועוינת.
כדי להגן מפני תסריט כזה, על הגדרת "שומר הלילה" להתרחב עוד ועוד. "שומר הלילה" לא יכול לפעול ללא גב אזרחי ולכן ההשלכות שלו אינן רק כוח שיטור או צבא, הוא גם האזרחים עצמם, ואיפה הם גרים, ומה הם עושים. לא בהכרח במובן של "אתה חייב לעבוד ב" — אלא במובן של סובסידיות, תכנון מלמעלה של פיזור אוכלוסיה וכו'. גם זה, דיסטופיה של ממש בעיניים קפיטליסטיות.
אבל אם לא נעשה את הצעדים הדיסטופיים הללו, אוכלוסיה מהאתנוס החזק כלכלית תעבור אורבניזציה ותעבוד בהייטק. בהתאמה, השטחים החקלאיים הנרחבים, הקרובים להרי הרוקי (שמשמשים מסדרון לקנדה הצרפתית, קולוניה של האימפריה הגרמנית), יעברו לידיים של אוכלוסיה החלשה כלכלית, הבווארית. מבחינה בטחונית זה מתכון לאסון.
י"א. מדינת לאום מתבססת על הלאום כדי לשמור על לכידות פנימית, ועל הגנה מפני אויב, במקרה של שכנים עוינים. אני לא טוען שקפיטליזם לא יכול בשום פנים ואופן להסתדר מדינה כזו. אני אומר שבגזרות רבות תהיינה התנגשויות.
אלו לא מקרים תיאורטיים: הקפיטליסטים בפיד שלי דיברו בדיוק על תכנון דיור כדבר פסול, ולא התייחסו בכלל לנקודה הקריטית, של שמירת הקונצנזוס הלאומי ברמה הגיאוגרפית. מבחינתם אין לזה ערך או משמעות. עידן דה ארץ טען שישראל צריכה לברך על השתלטות יזומה של פלסטינים על שטחי C כי הרי רווחה כלכלית היא win win situation.
כל ההתנגשויות האלו באות מכך שקפיטליזם שואף לשפע כלכלי ואולי גם לחרות הפרט. חוסן המדינה ושמירה על מכנה משותף שמחזיק את האזרחים יחד, מתנגשים עם המטרות הללו פרקטית ולעיתים עקרונית.
