(ללא כותרת)

כ"ה ניסן התש"פ

נושאים באתר

על לימוד האמונה - המבוקש בלימוד

א. הייתי בחור צעיר בישיבה הגבוהה שעבר חוויה מוזרה: לא הבינו אותי.
הרבנים שלי היו תלמידי חכמים. הם ידעו הרבה גמרא והרבה אמונה, יותר משאדע בימי חיי. עדיין, הם לא הבינו אותי.

עכשיו, "לא מבינים אותי" היא חוויה בסיסית אצל בני נוער והיא בדרך כלל שגויה. אתה חי בסרט שאף אחד לא מבין אותך אבל בעצם אתה זה שכלוא בתוך עצמך. מאחר שהייתי דוס מלא רגשות אשמה האשמתי את עצמי. זה לא עזר.

ב. עם הזמן שמתי לב לחוסר סימטריה: אני (לכאורה) הבנתי אותם. ישבתי בשיעורים והבנתי כל מילה. הם לא הבינו מה מציק לי גם כשניסיתי להתנסח. זו לא היתה ממש אשמתם כי את השאלות שלי היה אפשר לסכם במשהו כמו: הבנתי. אוקיי. ו?
זו לא שאלה אינפורמטיבית במיוחד. לא ברור מה אפשר לענות לה.

ג. עדיין, השאלה "אוקיי, ו" היא אולי השאלה הרוחנית הראשונה שיש לאדם. היא מבטאת פער בין ההבנה השכלית לבין משהו אחר שהוא המבוקש בלימודי אמונה. החסרון של המבוקש מייצר ציפייה שמתבטא בשאלה "אוקיי, ו": לא ייתכן שלימוד אמונה מביא לידיעה שכלתנית בלבד. משהו אחר חסר.

ד. ההבדל בין לימודי גמרא ללימודי אמונה איננו רק בחומר הלימודי אלא גם ובעיקר במבוקש. הרב מתאר זאת כך: בחכמת יראת השם את העיקר התוכן אי אפשר לדבר אלא רק לחוש בלב. לכן בכל חכמה אתה יכול או להבין, ולדעת שהבנת, או לא להבין, ולדעת שלא הבנת.

אבל בלימוד יראת השם אתה מסוגל לא להבין שלא הבנת - כי יש שני סוגי הבנות: פנימית וחיצונית. אם הבנת הבנה חיצונית, אתה עלול לחשוב שכבר הבנת כשבפועל העיקר חסר מן הספר.

ה. ההבדל במבוקש הוא זה שגורם לחוסר ההבנה אותו תיארתי לעיל. יש אנשים שלא חשים בחוסר הזה. מבחינתם לימודי אמונה הם כמו לימודי גמרא, פשוט חומר לימודי קצת שונה. (וממילא גם נחות יותר - כי ללמוד אמונה באותו האופן בו אתה לומד גמרא אף פעם לא יצליח להתחרות במקור). כשהבנת מה רס"ג אומר, או בנית טבלת השוואה בין רמב"ן לבין הבעש"ט - כאן מיצית את לימודי האמונה.

במקרה הטוב אנשים כאלו לא יבינו מה אני ושכמותי רוצים. במקרה הגרוע הם יחשדו ויזלזלו. "אני מכיר ולומד את מה שאתה מדבר עליו" הם יאמרו. "זה אחלה וחשוב אבל מה שאתה מדבר עליו הם קשקושים חסרי משמעות"

ו. אני לא כותב את הפוסט כדי לשכנע את אותם אנשים. ברוב המקרים זה חסר טעם. אני כותב כדי להזכיר קודם כל לעצמי ואחר כך אולי גם לבן דמותי בשיעור ב' בישיבה גנרית:

יש דבר כזה, עולם פנימי. למבוקש שלך יש שם, שפה ועולם שלם שאפשר ללמוד ולפתח. זו לא פנטזיה מנותקת שלך שבאה כאסקפיזם או מעצלנות. זה המבוקש בלימודי האמונה וזה לחלוטין לימוד תורה.

(בפרק הבא: על עמל בלימוד האמונה)

Loading