מה עדיף: להיות וודאי ובטוח בעצמך - או לחיות בספק ובסימני שאלה?
כשאתה וודאי יש לך מוצקות וחוסן. אתה יודע לאן אתה הולך. יש לך בטחון ויותר מזה - פשר. מצד שני אתה לכוד בין קירות נוקשים ומאובנים. כמה אנשים בחברה הדתית לא מכירים את תחושת החנק שבאידיאולוגיה בטוחה בעצמה?
(והרב מניטו אמר: אל תאמין לתלמיד חכם שטוען שכל דבריו אמת ובסוף הוא מת)
חיים בספק אינם טובים בהרבה. יש לך חופש ומעוף אבל אין נקודת עוגן שתעניק למעוף הזה פשר. כמו שמאיר אריאל מתאר את זה:
"צולל חופשי ללא מצנח / לכל הכיוונים נפתח / והתשוקה לכל כיוון אותי הורסת / כך שבינתיים אני נח / כך, כמו שאני מונח".
נכון, הפוסט מודרניזם מדבר הרבה על תנועה שמכוננת את עצמה. אני לא קונה את זה: כמו למשוך את עצמך בציצית ראשך.
על המתח הזה בין וודאות לספק מדבר המאמר 'אמונה, ספק וחופש'.
לכבוד ג' אלול אני מזמין אותכם להכיר קול ייחודי על תורת הרב בעידן פוסטמודרני:
http://bm-roshpina.co.il/s/n/483
(הסרטון הוא חלק מתוך השיעור עליו מבוסס המאמר)
כשאתה וודאי יש לך מוצקות וחוסן. אתה יודע לאן אתה הולך. יש לך בטחון ויותר מזה - פשר. מצד שני אתה לכוד בין קירות נוקשים ומאובנים. כמה אנשים בחברה הדתית לא מכירים את תחושת החנק שבאידיאולוגיה בטוחה בעצמה?
(והרב מניטו אמר: אל תאמין לתלמיד חכם שטוען שכל דבריו אמת ובסוף הוא מת)
חיים בספק אינם טובים בהרבה. יש לך חופש ומעוף אבל אין נקודת עוגן שתעניק למעוף הזה פשר. כמו שמאיר אריאל מתאר את זה:
"צולל חופשי ללא מצנח / לכל הכיוונים נפתח / והתשוקה לכל כיוון אותי הורסת / כך שבינתיים אני נח / כך, כמו שאני מונח".
נכון, הפוסט מודרניזם מדבר הרבה על תנועה שמכוננת את עצמה. אני לא קונה את זה: כמו למשוך את עצמך בציצית ראשך.
על המתח הזה בין וודאות לספק מדבר המאמר 'אמונה, ספק וחופש'.
לכבוד ג' אלול אני מזמין אותכם להכיר קול ייחודי על תורת הרב בעידן פוסטמודרני:
http://bm-roshpina.co.il/s/n/483
(הסרטון הוא חלק מתוך השיעור עליו מבוסס המאמר)
