(כשהשתנית מאד, כשנסחפת הרחק מהנחות היסוד השגורות סביבך, יש לך נטייה להפתיע את העומד מולך. הוא בא ושואל אותך - על סמך ההנחה שכולנו מערביים ונאורים - "איך אפשר לומר דבר כזה אם אתה דוגל בחופש ושיוויון?". ואתה מגיב: אבל אני לא מערבי או נאור, לא דוגל בהם כערכים מרכזיים.
"האם לא כולנו רוצים, כמטרה מרכזית, שלכולם יהיה חיים נוחים?" לא, צר לי.
"אבל זה לא רציונלי!". מעולה.
זו עלולה להיות תחושה לא נעימה לאדם מולך. כמו לפספס מדריגה או להישען על מעקה רק כדי לגלות שמישהו הסיר אותו. וזו תחושה לא נוחה גם לך, מקור אי הנוחות. כאילו אתה מתחזה כל ימיך - שלא ברצונך - למי שאתה כבר לא)
"האם לא כולנו רוצים, כמטרה מרכזית, שלכולם יהיה חיים נוחים?" לא, צר לי.
"אבל זה לא רציונלי!". מעולה.
זו עלולה להיות תחושה לא נעימה לאדם מולך. כמו לפספס מדריגה או להישען על מעקה רק כדי לגלות שמישהו הסיר אותו. וזו תחושה לא נוחה גם לך, מקור אי הנוחות. כאילו אתה מתחזה כל ימיך - שלא ברצונך - למי שאתה כבר לא)
