א. האם יש לציצית כנפיים? כלומר האם יש לבגד מרובע קצוות?
במחשבה ראשונה זו שאלה מטופשת. וודאי שיש. הבגד נגמר מתישהו.
אלא שהעובדה שהוא נגמר עדיין לא אומרת שיש קצוות כאיזור מובחן, שונה. יש בגד, יש בגד - ואז כבר אין. הסנטימטר של סוף הבגד איננו שונה מסנטימטר באמצע. ההבדל האמיתי היחיד הוא יש/אין בד.
כן, אנחנו מדברים על קצות הבגד אבל זו אבחנה מלאכותית, לא עקרונית. הא ראיה - שאף אחד לא יכול להגדיר איפה נגמר ה"בגד" ומתחיל "סוף הבגד". אפשר לקבוע שרירותית איזה גבול, אבל אין פה עקרון אלא מוסכמה קפריזית-משהו.
ב. ממילא, כשאתה מתחיל לדרוש על המשמעות הרוחנית של כנפי הציצית אתה עובד על אדי דלק. לא ייתכן שיש מהות רוחנית שמיוצגת ב/מגולמת על ידי כנף הבגד, כי אין דבר כזה קצה הבגד, זו סתם שרירותיות. אם כנפי הבגד היו איזור מובחן: נניח אימרה מבד אחר שתפורה לקצה הבגד, היה אפשר לדבר על מהות שונה של הכנפיים. עכשיו זה סתם.
ג. אבל אולי בדיוק להיפך: המישור האיכותי נבדל מהמישור הכמותי. בדיוק לכן הייצוג שלו הוא לא אחד לאחד בכמות. אם כנפי הבגד היו שונות במובהק משאר הבגד - זה היה הבדל, אבל כמותי. הבדל איכותי נמצא במישור שונה ולכן מיוצג באופן שונה, חמקמק ולא מוגדר עד הסוף. כנף הבגד הוא מושג בעל אופי של #האמת_מתגלה_בענן. בדיוק לכן הוא מאפשר הופעה של איכות, לא רק של כמות.
נכון, אי אפשר להגדיר איפה בדיוק בדיוק נגמר הבגד ומתחילה הכנף. אפילו הניסוח לא נכון כי הכנף היא של הבגד. הבגד ממשיך להיות בגד גם כשמגיעים לכנף. וזה בדיוק האופן בו איכות מופיעה באיכות: נוגעת ולא נוגעת. קצת כאן וקצת לא.
ה. אני לא טוען שהכנף בכלל לא מופיעה בכמות והיא רק מושג במישור אחר שלא קשור לכמות בשום צורה. יש קשר, אבל הוא לא אחד לאחד. האיכות לא חופפת במאה אחוז לכמות. לכן לדוגמה, גם אם אי אפשר לקבוע איפה מתחיל כנף הבגד, ברור שיש איזור שעליו אין וויכוח, הוא כנף. לאיכות (לטעמי) יש תמיד הופעה גם בכמות. אבל הכמות לא מגדירה אותה. כנף הבגד קיימת גם , ודווקא כשאין לה הגדרה מדוייקת. אחרי הכל, איך אפשר לעוף אם אתה מסוגר בכלוב.
