ולבסוף, חשד: אולי ההפרדה בין אזרחים לחיילים שכל כך חשובה לנו ואנחנו מזדעזעים כשהיא מופרת, לא יושבת על מישור מוסרי ואף לא מעשי, אלא מתפקדת במישור הרגשי.
ההבדלה בין חייל לבין אזרח מאפשרת לנו לבדל בין העולמות וליצור בועה אזרחית, סטרילית, בה המוות לא נוגע. כשנלבש את המדים ונצא לשדה הקרב, אנחנו יודעים שהמוות מרחף מעלינו. כשפשטנו אותם וחזרנו הביתה - סר מר המוות.
לטעמי, תפישה כזו מסבירה את החלוקה בין חייל לאזרח באופן ברור מהרבה מהמישור הפרקטי ובטח מהמישור המוסרי. אם כבר קיימת מפלצת האלימות בעולם, הבה נבנה חומה מסביב ליום יום. שלפחות הוא יהיה מוגן.
ההבדלה בין חייל לבין אזרח מאפשרת לנו לבדל בין העולמות וליצור בועה אזרחית, סטרילית, בה המוות לא נוגע. כשנלבש את המדים ונצא לשדה הקרב, אנחנו יודעים שהמוות מרחף מעלינו. כשפשטנו אותם וחזרנו הביתה - סר מר המוות.
לטעמי, תפישה כזו מסבירה את החלוקה בין חייל לאזרח באופן ברור מהרבה מהמישור הפרקטי ובטח מהמישור המוסרי. אם כבר קיימת מפלצת האלימות בעולם, הבה נבנה חומה מסביב ליום יום. שלפחות הוא יהיה מוגן.
