הערה קטנה על "הראיה מהפחד"

"הדתיים נלחצים מדתל"שים כי זה מראה כמה האמונה הדתית חלשה"
"הרבנים נלחצים מבתי המדרש הפלורליסטים כי פתאום יש מישהו שמראה שאפשר ללמוד תורה אחרת ואין לדתיים מונופול"

אז ידוע כבר שאני לא סובל את טיעון ה"זה כי אתם מפחדים", אבל השבת נפל לי אסימון:
הרי אם מישהו קרוב אלי חוזר בשאלה זה מעציב אותי כי אני מאמין שיהודי אמור לשמור מצוות. אני מתנגד לבתי מדרש פלורליסטיים כי אני מאמין שיש דרך נכונה ודרך לא נכונה ללמוד את התורה.

הטיעון של "כי אתה פוחד" מניח שלא ייתכן שזה באמת מה שמפריע לי. מה באמת מפריע לי? שאני פוחד. כלומר זה קשה לי לא בגלל מישהו אחר, אלא בגלל ש*אני* נפגע מזה.

במלים אחרות, הטיעון המובלע הוא: לא ייתכן שיהיה לך אכפת מאדם אחר. אכפת לך תמיד מעצמך, וכל רגש שלך כלפי מה שקורה למישהו אחר הוא כסות לזה שאתה פוחד על עצמך.

והעמדה לפיה לא ייתכן שבאמת אכפת לך ממשהו/מישהו שהוא לא אתה - היא עמדה מקוממת, בלי קשר לדיוני דתיים חילוניים.