א. "פונדקאית משכירה את הרחם שלה כאינקובטור." את הטיעון הזה ראיתי אצל @הלל גרשוני כטיעון שנועד לחזק את הזכות של הפונדקאית להשכיר את עצמה. במבט ראשון הוא נראה הגיוני, אבל טמונה בו תפיסה מסוכנת.
ב. מבחינה ביולוגית-מדעית טהורה, הרחם הוא אכן אינקובטור. לשניהם יש אותה פונקציה. עדיין נכון, לדעתי, להזדעזע מההשוואה. כי על פי אותו הגיון, גם יד היא מנוף, מוח הוא מחשב ואדם הוא רובוט. אם להביט על הרחם כמכונה גם את האדם אפשר לתפוס כמכונה.
ג. תפישה כזו, שמביטה באדם רק דרך פריזמה ביולוגית, *חותרת מתחת לשיח הזכויות עצמו*. כי אם האדם הוא מכונה ביולוגית - למה בעצם שנעניק לו זכויות? ביד אחת אתה נאבק על זכותו של כל אדם לבחור וביד השניה, כדי לסייע למאבק, אתה שומט את הקרקע מתחת לצידוק המוסרי של לתת לאדם זכויות בכלל.
ד. אנחנו לא תופסים את האדם במכונה ביולוגית. וודאי שאפשר להסתכל עליו ככזה, וזה חשוב ללימודי רפואה. אבל באופן אינטואיטיבי אנחנו תופסים שזו איננה *דרך ההסתכלות היחידה* על האדם. אנחנו תופסים שיש באדם משהו מעבר להיותו מכונה ביולוגית ו*אותו מעבר זה שהופך אותו ראוי לזכויות*.
וברגע שאנחנו לא תופסים את האדם כך נכון להמשיך את הטיעון חזרה: גם רחם הוא לא *רק* אינקובטור והריון איננו *רק* תשעה חודשים באינקובטור ביולוגי.
ה. עד לאן ניקח את הטיעון הזה? אני לא יודע. אני כן יכול לומר שככל שדבר הוא יותר קמאי, יותר נוגע בשורשי האנושות, יותר טבוע עמוק בטבע[1] - פחות נכון לתאר אותו רק באספקט המדעי שלו. יש בו מעבר. לכן להשכיר רחם *איננו* כמו להשכיר את הידיים שלך. פונדקאית איננה "מטפלת של לפני הלידה" יש בהריון משהו קמאי יותר וממילא משהו מעבר לעובדות הטכניות-מדעיות. אז אולי יד היא קצת מנוף (וגם זה לא מדוייק) אבל רחם הוא הרבה מעבר לאינקובטור.
ו. בדברים לא באתי *להכריע בדיון* על פונדקאות. זה דיון עמוק שנוגע באושרם וכאבם של אנשים. באתי לציין סוג טיעון אבסורדי בעיני. אפשר לומר: יש בהריון משהו מיוחד ו*למרות זאת* נכון למנוע אותו מתינוקות כדי להשיג מטרה מוסרית כלשהי. אל תנסו למחוק את משמעותו של ההריון כדי להקל את המחיר המוסרי של בחירות מסויימות.
ז. אפשר לטעון שנכון שיש באדם משהו מעבר לביולוגיה אבל אותו משהו איננו בגוף אלא בתודעה.
אם לוקחים את הטיעון הזה לקצה (הפרדה מלאה בין גוף לתודעה) עדיין נגיע לאבסורד. כי אם זה נכון, למה שיהיה יתרון לאם הביולוגית או לאב הביולוגי? אז מה אם יש לתינוק אותם גנים שלהם, למה שזה ישנה משהו? זו עובדה ביולוגית, לא כזו שייכת לעולם המוסר. ממילא, למה נשמע נורא בעינינו שההורים הביולוגיים מוותרים על בנם למען מישהו שמוכן לתת לתינוק תנאים יותר טובים? הרי הכל תודעה: הם בחרו לוותר, הוא בחר לאמץ.
ח. כשהטכנולוגיה מכרסמת בשורשים הקמאיים ביותר של האנושות, מה מחליף אותה? החוק. ההסכמה בין בני האדם. לכן לא מופרך בעיני שיגיע היום בו הורים של אדם לא יהיו קשורים בכלל לביולוגיה אלא רק לפרוצדורות חוקיות. וזה, בעיני, טירוף מושלם.
_____
[1] ויסלחו לי יום והנטורליות שלו
ב. מבחינה ביולוגית-מדעית טהורה, הרחם הוא אכן אינקובטור. לשניהם יש אותה פונקציה. עדיין נכון, לדעתי, להזדעזע מההשוואה. כי על פי אותו הגיון, גם יד היא מנוף, מוח הוא מחשב ואדם הוא רובוט. אם להביט על הרחם כמכונה גם את האדם אפשר לתפוס כמכונה.
ג. תפישה כזו, שמביטה באדם רק דרך פריזמה ביולוגית, *חותרת מתחת לשיח הזכויות עצמו*. כי אם האדם הוא מכונה ביולוגית - למה בעצם שנעניק לו זכויות? ביד אחת אתה נאבק על זכותו של כל אדם לבחור וביד השניה, כדי לסייע למאבק, אתה שומט את הקרקע מתחת לצידוק המוסרי של לתת לאדם זכויות בכלל.
ד. אנחנו לא תופסים את האדם במכונה ביולוגית. וודאי שאפשר להסתכל עליו ככזה, וזה חשוב ללימודי רפואה. אבל באופן אינטואיטיבי אנחנו תופסים שזו איננה *דרך ההסתכלות היחידה* על האדם. אנחנו תופסים שיש באדם משהו מעבר להיותו מכונה ביולוגית ו*אותו מעבר זה שהופך אותו ראוי לזכויות*.
וברגע שאנחנו לא תופסים את האדם כך נכון להמשיך את הטיעון חזרה: גם רחם הוא לא *רק* אינקובטור והריון איננו *רק* תשעה חודשים באינקובטור ביולוגי.
ה. עד לאן ניקח את הטיעון הזה? אני לא יודע. אני כן יכול לומר שככל שדבר הוא יותר קמאי, יותר נוגע בשורשי האנושות, יותר טבוע עמוק בטבע[1] - פחות נכון לתאר אותו רק באספקט המדעי שלו. יש בו מעבר. לכן להשכיר רחם *איננו* כמו להשכיר את הידיים שלך. פונדקאית איננה "מטפלת של לפני הלידה" יש בהריון משהו קמאי יותר וממילא משהו מעבר לעובדות הטכניות-מדעיות. אז אולי יד היא קצת מנוף (וגם זה לא מדוייק) אבל רחם הוא הרבה מעבר לאינקובטור.
ו. בדברים לא באתי *להכריע בדיון* על פונדקאות. זה דיון עמוק שנוגע באושרם וכאבם של אנשים. באתי לציין סוג טיעון אבסורדי בעיני. אפשר לומר: יש בהריון משהו מיוחד ו*למרות זאת* נכון למנוע אותו מתינוקות כדי להשיג מטרה מוסרית כלשהי. אל תנסו למחוק את משמעותו של ההריון כדי להקל את המחיר המוסרי של בחירות מסויימות.
ז. אפשר לטעון שנכון שיש באדם משהו מעבר לביולוגיה אבל אותו משהו איננו בגוף אלא בתודעה.
אם לוקחים את הטיעון הזה לקצה (הפרדה מלאה בין גוף לתודעה) עדיין נגיע לאבסורד. כי אם זה נכון, למה שיהיה יתרון לאם הביולוגית או לאב הביולוגי? אז מה אם יש לתינוק אותם גנים שלהם, למה שזה ישנה משהו? זו עובדה ביולוגית, לא כזו שייכת לעולם המוסר. ממילא, למה נשמע נורא בעינינו שההורים הביולוגיים מוותרים על בנם למען מישהו שמוכן לתת לתינוק תנאים יותר טובים? הרי הכל תודעה: הם בחרו לוותר, הוא בחר לאמץ.
ח. כשהטכנולוגיה מכרסמת בשורשים הקמאיים ביותר של האנושות, מה מחליף אותה? החוק. ההסכמה בין בני האדם. לכן לא מופרך בעיני שיגיע היום בו הורים של אדם לא יהיו קשורים בכלל לביולוגיה אלא רק לפרוצדורות חוקיות. וזה, בעיני, טירוף מושלם.
_____
[1] ויסלחו לי יום והנטורליות שלו
