א. למלך אחד נמאס שהבן שלו סתום.

כ"ז אדר ב' התשע"ט

נושאים באתר

א. למלך אחד נמאס שהבן שלו סתום. כי, אתם מבינים, הוא היה יורש העצר ואמור לשלוט בממלכה, אבל היה ממש ממש גולם. אז המלך שלח אותו למאסטר גדול שילמד אותו חוכמות נדירות.

לאחר שנה חזר הגולם עם חזה נפוח: הוא למד חכמה מיוחדת - לגלות כל דבר חבוי. כדי לנסות אותו החביא יועץ המלך טבעת בכיס ושאל אותו "מה יש לי בכיס?"
"מה יש לו בכיס שלו?", התחבט הגולם. הביט על הכיס מימין ומשמאל, רחרח את האוויר ולבסוף פסק: יש לך בכיס חפץ עגול שבמרכזו יש חור.
ומהו החפץ? התעקש היועץ.
את זה עוד לא למדתי, מלמל הגולם, זה בחומר של הסמסטר הבא. אבל אם אני צריך לנחש - יש לו בכיס שלו אבן ריחים.

ב. נזכרתי במעשייה הזו עם כל פרשיית הבוטים. בא בנאדם שהמומחיות שלו היא אינטרנטים, נותן וואחד עבודה מקצועית (באמת) כדי ללקט הרבה דאטא על משתמשי טוויטר. אחרי מימון המון, חודשיים של עבודה והרבה הייפ - חוזר עם תוצאה כל כך חובבנית.
למה? כי הוא לא מקצוען? הוא כן, אבל מקצוען בעבודה שלו. הוא ליקט נתונים מאד מאד טוב אבל כשבא להסיק מהם מסקנות - כאן כבר נפל בחוסר המקצועיות שלו עצמו (או של העוזרים שלו). וכמובן, גם הטיית "השנאה מקלקלת את השורה" יכולה לעזור.

ג. תופעת "הגאון הטיפש" יכולה לקרות בעוד תחומים - בין אם אלו מדענים שמתיימרים להבין את ההשלכות הפילוסופיות של המחקר שלהם, או פסיכולוגים שעושים רדוקציה לעולם רוחני. הגבול המטושטש בין נושאים מעניק להם הילה של מומחה גם בנושא בהם הם הדיוטות.

במקרה זה הסיפור מציק במיוחד כי אשכרה גררו אזרחים לחקירה משפטית על סמך החובבנות הזו.
Loading