אחד הטיעונים מעוררי המחשבה ששמעתי בנוגע למוסר היה מפי פילוסוף מודרני (לא זוכר מי, ננסה לברר בתגובות), ששאל כך:
מדוע זה לא הוגן בעיננו שאדם יזכה לחיים טובים, רק משום שנולד עם יותר כסף מהשני - אבל זה כן הוגן בעיננו שאדם יזכה לחיים טובים בגלל שנולד חכם יותר מהשני? הרי שניהם לא עבדו עבור המשאב שהעניק להם חיים טובים, אלא קיבלו אותו מלידה. נכון, בחכמה יש מימד של עמל, אבל מה אתם יודעים - גם בעושר יש.
אבל את החותם הסופי לשאלה קיבלתי דווקא ממילה אחת, מונח שפגשתי בערך באותו זמן: מריטוקרטיה. כפי שאריסטוקרטיה היא שלטון האצילים ודמוקרטיה היא שלטון הדמוס, כלומר העם, מריטוקרטיה היא "שלטון המוכשרים". עצם ניסוח הגישה בשם כזה מקפיץ את השאלה: האם יש משהו הוגן יותר בזה שהמוכשרים ישלטו?
מדוע זה לא הוגן בעיננו שאדם יזכה לחיים טובים, רק משום שנולד עם יותר כסף מהשני - אבל זה כן הוגן בעיננו שאדם יזכה לחיים טובים בגלל שנולד חכם יותר מהשני? הרי שניהם לא עבדו עבור המשאב שהעניק להם חיים טובים, אלא קיבלו אותו מלידה. נכון, בחכמה יש מימד של עמל, אבל מה אתם יודעים - גם בעושר יש.
אבל את החותם הסופי לשאלה קיבלתי דווקא ממילה אחת, מונח שפגשתי בערך באותו זמן: מריטוקרטיה. כפי שאריסטוקרטיה היא שלטון האצילים ודמוקרטיה היא שלטון הדמוס, כלומר העם, מריטוקרטיה היא "שלטון המוכשרים". עצם ניסוח הגישה בשם כזה מקפיץ את השאלה: האם יש משהו הוגן יותר בזה שהמוכשרים ישלטו?
