(אז היום מישהו העיר שקל לטעון נגד שימוש בסמארטפון, אם הטוען חי בבועה, נניח בישיבה, ולא נמצא ב"חיים". (נניח עבודה). כי מי שאשכרה עובד לא יכול לבחור בחירה כזו.
יש לי כמה מחשבות אודות טענה זו, או דומותיה, אבל הערה אחת: ואם תתעקש לא להשתמש בסמארטפון, מה יקרה? יעיפו אותך מהעבודה? נניח שכן. ואז מה יקרה? לא תהיה לך משרה שווה בהייטק. נניח.
הנקודה היא, שאת המחיר הזה - שאתה לא מוכן לשלם - אותו אדם שחי בבועה הרבה פעמים מכיר היטב. הוא בדרך כלל יתפרנס ממשכורת דחק, ויחיה בתנאים מצומצים, כדי לחיות באורח החיים שאתה מכנה בועה. במלים אחרות, המחיר שאתה טוען מולו שאי אפשר לשלם - כבר מגולם באורח החיים שלו.
ישנם כמובן טיעונים אחרים בעד ונגד הסתגרות, בועה, אי שימוש בטכנולוגיה וכדומה. הנקודה היא שלפעמים טוענים שהאדם לא מכיר את המחיר של בחירות בהן הוא דוגל - כשהוא משלם אותן, ואף יותר מהן, כל יום)
יש לי כמה מחשבות אודות טענה זו, או דומותיה, אבל הערה אחת: ואם תתעקש לא להשתמש בסמארטפון, מה יקרה? יעיפו אותך מהעבודה? נניח שכן. ואז מה יקרה? לא תהיה לך משרה שווה בהייטק. נניח.
הנקודה היא, שאת המחיר הזה - שאתה לא מוכן לשלם - אותו אדם שחי בבועה הרבה פעמים מכיר היטב. הוא בדרך כלל יתפרנס ממשכורת דחק, ויחיה בתנאים מצומצים, כדי לחיות באורח החיים שאתה מכנה בועה. במלים אחרות, המחיר שאתה טוען מולו שאי אפשר לשלם - כבר מגולם באורח החיים שלו.
ישנם כמובן טיעונים אחרים בעד ונגד הסתגרות, בועה, אי שימוש בטכנולוגיה וכדומה. הנקודה היא שלפעמים טוענים שהאדם לא מכיר את המחיר של בחירות בהן הוא דוגל - כשהוא משלם אותן, ואף יותר מהן, כל יום)
