כיון שזה באופנה בפיד שלי לאחרונה, יש לי ילד חולה ושלל תירוצים כאלו, ניערתי חוצני ופניתי למלאכה אף שלא התמחיתי בה מימי
-----
נביא בעירו: השערה בדבר נוסחי שמות למנהיגים ישראליים במאה הכ׳
בנימין נתניהו היה אחד מהמנהיגים המרכזיים בתקופת המאה הכ׳ בממלכה הישראלית. למרות הריבוי היחסי של מקורות אודותיו (ויש שיאמרו: בגינו) שוררות מחלוקות עזות בין החוקרים כמעט על כל פרט בדמותו של מנהיג זה.
באשר לשמו המקורי של נתניהו, הועלו השערות רבות. אליצור[1] טען כי שמו המקורי היה בנימין הרצל ואילו נתניהו היה כינוי שניתן לו על שם עיר מוצאו. קגן[2] הציע כי זוהי הרכבה של השם ׳בנים׳ עם הסופית ׳ין׳.
אך ממצאים חדשים מפרוייקט פענוח מסדי הנתונים של אמצעי האכסון העתיקים (הידועים בשם מחשב[וני?]ם) מציעים לנו כיוון חדש.
בניתוח צורת מידע המכונה ׳צילומסך׳ נמצא משפט שחזר על עצמו פעמים רבות. ׳שמור [ע]ל נתניהו מאוחדת׳. המשפט מיוחס לדמות עלומה בשם בוז[יי], שפרטים מעטים בלבד נשמרו ממנו. עם זאת, הרפטטביות של המשפט מורה על החשיבות בה התיחסו בני התקופה אליו. אנו מניחים שמשפט זה אם כן, היה סיסמה או משפט ריטואלי. אך תוכנו של הסיסמה אומר דורשני.
ראשית, המילה "מאוחדת". אם יש עובדה המוסכמת בקרב החוקרים, היא שבנימין נתניהו היה גבר ולא אישה. (שרה נתניהו, כפי שהוכח, היתה דמות אחרת - אולי אחראית על משטרה חשאית או גוף דומה, וללא ספק מאותה השושלת)
שנית, סיסמה זו מזכירה ביטוי אחר מאותה תקופה , שאין מטיל ספק בחשיבותו: "שמ[ו]ר על ירושלים מאוחדת". משפט זה הוא משפט שבח, השמור למנהיגים חזקים, מעין "הכה דוד באלפיו". שכן באותה העת היתה ירושלים עיר ספר[3].
אם כן, המוצא הפשוט הוא להבין שנתניהו איננו שם ואף לא כינוי לאדם שמוצאו מנתניה, אלא דרך כתיבה נוספת של שם העיר. הייחוד בשמירה על נתניהו מאוחדת נובע מהיותה, ממש כירושלים, עיר ספר השסועה בין פלגים לוחמניים מאד המכונים "משפחות" - המרכזיים ביניהם כפי הידוע כיום, היו משפחת אלפרו[ם?] ומשפחת אבוטבול.
לאור זיהוי זה, בין נתניה לנתניהו, ברצוננו להציע הצעה שיש בה כדי לשפוך אור על המערכת השלטונית בממלכת ישראל.
המבנה השלטוני בממלכה היה כידוע שבטי. ייתכן שחלק ממערכת השלטון היו נציגים לערים מרכזיות לממלכה. נציגים אלו כונו על שם העיר. הסבר זה יכול לשפוך אור על שמות אנשי שלטון נוספים, להכריע בכמה שאלות בלתי פתורות בחקר הפוליטיקה של התקופה, ואולי גם להעניק מעט סדר איזורי במבנה השלטוני-גיאוגרפי שלה.
כך, בנימין נתניהו נקרא כך משום שהיה נציג העיר נתניהו. אריאל שרון היה נציג העיר שרון. מירי רגב היא נציגת היישוב רגב[ים]. יצחק רבין הוא נציג העיר רבין שנודעה לתקופה מסויימת בשם ביילינסון.
על פי הצעה זו, אגב, אין צורך בפלפולי סרק אודות דוד בן גוריון. ייתכן ששמו המקורי היה גרין או כל שם אחר, אלא שהיה נציג צריף (כלומר יישוב, וראה מקרה צריפין) בן גוריון.
תימוכין נוספים להשערה אפשר למצוא בביטוי ריטואלי-גנרי נוסף, שהמבנה שלו הינו: "יאללה X יאללה"
על פי ניתוח לינגווניסטי של השפה בממלכת ישראל תוכן הביטוי הוא עידוד. אך מי הוא מושא העידוד בביטוי "יאללה חיפה יאללה"? אין זה מן הסביר שזוהי העיר חיפה עצמה[4]
לאור דברינו קל להבין שקריאת העידוד לא הופנתה לעיר אלא לנציג האזרחים שנקרא על שם העיר. זו היא גם משמעות ביטויים נוספים כגון "יאללה מכבי[ם] יאללה" או "יאללה ביתר (עלית) יאללה".
כמובן, על החוקר הזהיר לבדוק בשבע עיניים יישום של טענה זו. ייתכן, כמובן, שדמות מסויימת נקראה על שם העיר ללא שתהיה נציג שלטוני שלה. אך מאחר שהעקביות בדמיון השמות גדולה דיה, הרי שסברה זו, בזהירות הנדרשת, יכולה להוות כלי נוסף בארגז הכלים של חוקר תקופות עלומות אלו
----
[1] אליצור אביאל, מי היה בנימין הישראלי, מדבר שקר א׳
[2] קגן איתי, מוספית האצולה באונומסטיקון שמות מנהיגי המדינה הישראלית במאות הכ'-כ"א, מדבר שקר ב׳
[3] ראה הכהן, על פי תנועת הרכבות לחקר פעולת ה׳רכבת׳ בדרום מערב אסיה במאות הכ׳ והכ"א, מדבר שקר ב׳
[4] נעלה כאן בזהירות את הטענה שהבנת הביטוי כמופנה לעיר עצמה, יכול להיות מובן אם הוא נאמר כקריאת עידוד לצבא העיר, אילו היה לה כזה. הבנה כזו עשויה לערער את הקונצנזוס הקיים ולפיו לא היו מלחמות פנימיות בממלכת ישראל. וראה עירן, ההיו מלחמות שבטיות בממלכת ישראל? קריאה מחודשת בנאומיו של זוהיר בלול, 3154.
-----
נביא בעירו: השערה בדבר נוסחי שמות למנהיגים ישראליים במאה הכ׳
בנימין נתניהו היה אחד מהמנהיגים המרכזיים בתקופת המאה הכ׳ בממלכה הישראלית. למרות הריבוי היחסי של מקורות אודותיו (ויש שיאמרו: בגינו) שוררות מחלוקות עזות בין החוקרים כמעט על כל פרט בדמותו של מנהיג זה.
באשר לשמו המקורי של נתניהו, הועלו השערות רבות. אליצור[1] טען כי שמו המקורי היה בנימין הרצל ואילו נתניהו היה כינוי שניתן לו על שם עיר מוצאו. קגן[2] הציע כי זוהי הרכבה של השם ׳בנים׳ עם הסופית ׳ין׳.
אך ממצאים חדשים מפרוייקט פענוח מסדי הנתונים של אמצעי האכסון העתיקים (הידועים בשם מחשב[וני?]ם) מציעים לנו כיוון חדש.
בניתוח צורת מידע המכונה ׳צילומסך׳ נמצא משפט שחזר על עצמו פעמים רבות. ׳שמור [ע]ל נתניהו מאוחדת׳. המשפט מיוחס לדמות עלומה בשם בוז[יי], שפרטים מעטים בלבד נשמרו ממנו. עם זאת, הרפטטביות של המשפט מורה על החשיבות בה התיחסו בני התקופה אליו. אנו מניחים שמשפט זה אם כן, היה סיסמה או משפט ריטואלי. אך תוכנו של הסיסמה אומר דורשני.
ראשית, המילה "מאוחדת". אם יש עובדה המוסכמת בקרב החוקרים, היא שבנימין נתניהו היה גבר ולא אישה. (שרה נתניהו, כפי שהוכח, היתה דמות אחרת - אולי אחראית על משטרה חשאית או גוף דומה, וללא ספק מאותה השושלת)
שנית, סיסמה זו מזכירה ביטוי אחר מאותה תקופה , שאין מטיל ספק בחשיבותו: "שמ[ו]ר על ירושלים מאוחדת". משפט זה הוא משפט שבח, השמור למנהיגים חזקים, מעין "הכה דוד באלפיו". שכן באותה העת היתה ירושלים עיר ספר[3].
אם כן, המוצא הפשוט הוא להבין שנתניהו איננו שם ואף לא כינוי לאדם שמוצאו מנתניה, אלא דרך כתיבה נוספת של שם העיר. הייחוד בשמירה על נתניהו מאוחדת נובע מהיותה, ממש כירושלים, עיר ספר השסועה בין פלגים לוחמניים מאד המכונים "משפחות" - המרכזיים ביניהם כפי הידוע כיום, היו משפחת אלפרו[ם?] ומשפחת אבוטבול.
לאור זיהוי זה, בין נתניה לנתניהו, ברצוננו להציע הצעה שיש בה כדי לשפוך אור על המערכת השלטונית בממלכת ישראל.
המבנה השלטוני בממלכה היה כידוע שבטי. ייתכן שחלק ממערכת השלטון היו נציגים לערים מרכזיות לממלכה. נציגים אלו כונו על שם העיר. הסבר זה יכול לשפוך אור על שמות אנשי שלטון נוספים, להכריע בכמה שאלות בלתי פתורות בחקר הפוליטיקה של התקופה, ואולי גם להעניק מעט סדר איזורי במבנה השלטוני-גיאוגרפי שלה.
כך, בנימין נתניהו נקרא כך משום שהיה נציג העיר נתניהו. אריאל שרון היה נציג העיר שרון. מירי רגב היא נציגת היישוב רגב[ים]. יצחק רבין הוא נציג העיר רבין שנודעה לתקופה מסויימת בשם ביילינסון.
על פי הצעה זו, אגב, אין צורך בפלפולי סרק אודות דוד בן גוריון. ייתכן ששמו המקורי היה גרין או כל שם אחר, אלא שהיה נציג צריף (כלומר יישוב, וראה מקרה צריפין) בן גוריון.
תימוכין נוספים להשערה אפשר למצוא בביטוי ריטואלי-גנרי נוסף, שהמבנה שלו הינו: "יאללה X יאללה"
על פי ניתוח לינגווניסטי של השפה בממלכת ישראל תוכן הביטוי הוא עידוד. אך מי הוא מושא העידוד בביטוי "יאללה חיפה יאללה"? אין זה מן הסביר שזוהי העיר חיפה עצמה[4]
לאור דברינו קל להבין שקריאת העידוד לא הופנתה לעיר אלא לנציג האזרחים שנקרא על שם העיר. זו היא גם משמעות ביטויים נוספים כגון "יאללה מכבי[ם] יאללה" או "יאללה ביתר (עלית) יאללה".
כמובן, על החוקר הזהיר לבדוק בשבע עיניים יישום של טענה זו. ייתכן, כמובן, שדמות מסויימת נקראה על שם העיר ללא שתהיה נציג שלטוני שלה. אך מאחר שהעקביות בדמיון השמות גדולה דיה, הרי שסברה זו, בזהירות הנדרשת, יכולה להוות כלי נוסף בארגז הכלים של חוקר תקופות עלומות אלו
----
[1] אליצור אביאל, מי היה בנימין הישראלי, מדבר שקר א׳
[2] קגן איתי, מוספית האצולה באונומסטיקון שמות מנהיגי המדינה הישראלית במאות הכ'-כ"א, מדבר שקר ב׳
[3] ראה הכהן, על פי תנועת הרכבות לחקר פעולת ה׳רכבת׳ בדרום מערב אסיה במאות הכ׳ והכ"א, מדבר שקר ב׳
[4] נעלה כאן בזהירות את הטענה שהבנת הביטוי כמופנה לעיר עצמה, יכול להיות מובן אם הוא נאמר כקריאת עידוד לצבא העיר, אילו היה לה כזה. הבנה כזו עשויה לערער את הקונצנזוס הקיים ולפיו לא היו מלחמות פנימיות בממלכת ישראל. וראה עירן, ההיו מלחמות שבטיות בממלכת ישראל? קריאה מחודשת בנאומיו של זוהיר בלול, 3154.
