הטרמה בספרות ובתרבות

אני אוהב את המושג 'הטרמה' כמינוח היסטורי/תרבותי.

א. נניח שספרות בילוש התחילה עם אדגר אלן פו. הטרמה אומרת: נכון שספרות בלשית התחילה עם "הרציחות ברחוב מורג", אבל כבר לפני זה אפשר למצוא בספרות הטרמה של התופעה, מוטיבים בלשיים בספרות שעוד לא התגבשו לכדי 'ספרות בלשית'.

זה מעניין כי יכולנו לומר אחד מהשניים:

1. לא היתה ספרות בלשית לפני המאה התשע עשרה.
2. היתה ספרות בלשית מאז ומעולם, השאלה היא רק במינונים.

ההתעקשות שיש הטרמה מנסה לתפוס את המקל משני קצותיו. תופעה מהדהדת עוד לפני הופעתה. למשהו יש היסטוריה אבל גם פרהיסטוריה; הוא קיים עוד לפני הופעתו.

ב.  כש"האמת מתגלה בענן" יש לכך שתי השלכות: הראשונה אומרת - אל תחפש איזה עקרון מכונן אחד שעליו נשען הכל. תופעה יכולה להיות בלי "לב" אחד ברור שבלעדיו הכל מת, אלא מצירוף של הרבה מוטיבים שאף אחד לא הכרחי. מה שיוצר את הישות הזו היא הצטברות של מוטיבים. "מלך אין לארבה ויצא חוצץ כולו". זה הצד של ה'ענן'
אבל הצד של ה'אמת' מתעקש ואומר: ישנו 'יש' אחד שמדבר מתוך כל המוטיבים הללו. 'מה' אחד ואולי עדיף - 'מי' אחד, הוא בלב כל התופעות.

ג. בכך אפשר לדבר על הטרמה: באמת הדבר מופיע רק כשיש מסה קריטית. עד אז הוא לא קיים. אבל עוד לפני המסה הקריטית הוא מטרים את קיומו. כלומר ניצוצות שלו מופיעים עוד לפני הופעתו. כמו שיש ניצוצות אופי אצל ילד עוד לפני שהאופי שלו ממש מופיע.

ד. יגיל פעם כתב שההתפרקות של אחרי מלחמת יום הכיפורים התחילה עוד קודם, אפשר לראות תופעות תת קרקעיות של שבר אפילו לפני ששת הימים.
זה נכון, אבל מה זה אומר? שהדבר היה קיים כבר לפני רק שהיינו עיוורים מלשים לב? או שהשבר הופיע אחרי מלחמת יום כיפור אבל הטרים את עצמו כבר לפני.

ה. להכריע בכך איננו עניין של עובדות אלא של שיפוט. אנשי הכמות אומרים: אין איכות בעולם כלל, איכות היא בסך הכל הפשטה מועילה של כמות.
 
אנשי האיכות יכולים להודות שישנה איכות, ואפילו שהיא מדברת גם דרך כמות, רק אומרים - ישנה גם איכות. כשנחצה את הסף יתגלה משהו חדש ושונה. הספרות הבלשית מתחילה להכתב. מדינת ישראל מתחילה לעבור משבר. האמת מתחילה לפעם בענן.