אנסה לחדד:
א. פלורליזם כתפיסה פרקטית אומר: גם אם אני ואתה בטוחים שאנחנו צודקים, סובלנות היא אופן החיים בתוכו נוכל שנינו לקדם את אמונותינו במינימום נזקים.
ב. פלורליזם כתפיסה ערכית אומר: יש ערך של שוויון ופלורליזם - שלכל אדם זכות שווה לבטא את עצמו. נילחם על ערך זה בכל דרך אפשרית, כולל מקרה של פלורליזם מתגונן, לפיו נסתום את פיו של מי שמתנגד לפלורליזם.
ג. מקרה מבחן לא רע להבדל בין השיטות הוא אם אתה עושה משהו לא-פלורליסטי, אבל לא כופה אותו על אף אחד. השיטה הראשונה תאמר: אתה טועה אבל זה עניינך. השיטה השנייה תלחם בך כי אתה פוגע בערכים שלה.
ד. שתי השיטות קוהרנטיות, פחות או יותר, אבל אי אפשר לשכנע אנשים להיות פלורליסטים בשל תפיסה א' ואז להתנהג בשיטה ב'. כי תחליטו: פרקטיקה? נקבל. עקרון מוסרי? זו לא מלחמת התרבות הראשונה שהיהדות עברה.
א. פלורליזם כתפיסה פרקטית אומר: גם אם אני ואתה בטוחים שאנחנו צודקים, סובלנות היא אופן החיים בתוכו נוכל שנינו לקדם את אמונותינו במינימום נזקים.
ב. פלורליזם כתפיסה ערכית אומר: יש ערך של שוויון ופלורליזם - שלכל אדם זכות שווה לבטא את עצמו. נילחם על ערך זה בכל דרך אפשרית, כולל מקרה של פלורליזם מתגונן, לפיו נסתום את פיו של מי שמתנגד לפלורליזם.
ג. מקרה מבחן לא רע להבדל בין השיטות הוא אם אתה עושה משהו לא-פלורליסטי, אבל לא כופה אותו על אף אחד. השיטה הראשונה תאמר: אתה טועה אבל זה עניינך. השיטה השנייה תלחם בך כי אתה פוגע בערכים שלה.
ד. שתי השיטות קוהרנטיות, פחות או יותר, אבל אי אפשר לשכנע אנשים להיות פלורליסטים בשל תפיסה א' ואז להתנהג בשיטה ב'. כי תחליטו: פרקטיקה? נקבל. עקרון מוסרי? זו לא מלחמת התרבות הראשונה שהיהדות עברה.