האם כל מה שצריך הוא עבודה קשה?

ח' תמוז התשפ"ב

נושאים באתר

א. אחת המחלוקות בין ימין לשמאל היא כיצד לעזור לשכבות העניות. האם בעזרת קצבאות או בעזרת חינוך לעבודה קשה. הימין טוען שקצבאות הן מלכודות עוני שממכרות את הנזקק אליהן. השמאל טוען שהעוני עצמו הוא מלכודת גדולה מספיק וקצבאות עוזרות להתמודד איתו.


ב. טענה נוספת של הימין היא שניסיונות עזרה 'מלמעלה' תמיד יהיו מסורבלים. חישבו על ביטוח לאומי כגוף שמטרתו המוצהרת לתת רשת הצלה לחלשים ביותר, מול התנהלותו בפועל. הכסף ילך לפקידים ונהלים יותר מאשר לנזקקים.

אז מה כן יחלץ את העני? אם לא הוא, אף אחד. יש בעיות שאין להן פתרון.

ג. ברשותכם אני רוצה להמשיך את הדיון תחת הנחת היסוד שהימין הכלכלי צודק בסיפא: ניסיונות העזרה מלמעלה הם בזבזניים ולא מועילים. אבל האם האדם יכול להציל את עצמו?

אפשר לטעון שכן, בלי סייגים. כל מי שרק ירצה באמת, יצליח. הנה לדוגמה פלוני ואלמוני שעשו והצליחו.

רק שדוגמאות הן לא הוכחה טובה. הן מוכיחות שאפשר, לא שוודאי. אולי חלק מאלו שינסו יצליחו וחלק לא. אולי מאמץ הוא תנאי הכרחי אבל לא מספיק.

ד. הרי השוק החופשי לא משלם למי שמתאמץ אלא לזה שנותן ערך. אם לא למדת מספיק תתקשה ליצר ערך. אולי אם תלמד ארבע שנים מדמ"ח, אבל למי יש זמן וכוח כשכבר צריך להתפרנס ואי אפשר לגור אצל ההורים?

אני לא אומר שבשום פנים ואופן לא ניתן, אלא שאולי לא כולם יכולים. הבחירה שלנו יכולה להשפיע על פלח מסויים מהחיים שלנו, לא על כולם.

ה. כאן מגיעה נקודה מעניינת.
נניח שתי היפותזות: האחת אומרת שכל אדם יכול לחלץ את עצמו, אם רק ירצה. השניה אומרת שרק לחלק מהאנשים, חלק מהזמן, מאמץ ובחירה יועילו.

לפי הראשונה, ברור שנכון לחנך את האדם לקחת אחריות על חייו, שהרי כך הוא ייחלץ מהעוני.

אבל גם לפי השניה נכון לחנך אותו לקחת אחריות. זה לא יעבוד תמיד, נכון. אבל זה לפחות יעבוד חלק מהזמן, ואין באמת פתרון אחר.

ו. ואיך נחנך לפי ההיפותיזה השניה? אם נאמר את האמת, דהיינו שמאמץ יעזור למי שהתמזל מזלו, אבל לא יעבוד עבור כל אחד — אולי נוריד לפוטנציאליים מוטיבציה. "תנסה ויש אולי סיכוי שתצליח" הרבה פחות מלהיב מ"כל מי שינסה חזק יצליח להחלץ". שתי הנבואות עלולות להגשים את עצמן, וברור שאנחנו רוצים שתתגשם האופטימית.

אז אולי עדיף תעמולה שקרית שתעזור לעוד אנשים להיחלץ, מאשר האמת המרה והמייבשת.

ז. כך אני לפעמים תוהה מול פרופוגנדה ימנית בעד הבחירה כמחלצת מעוני כלכלי ואולי גם מחשבתי. האם הדוברים באמת מאמינים שכל אחד יכול לגאול את עצמו? אולי כן, אולי הם צעירים נאיביים.

אבל אולי לא, אותי במודע או לא במודע הם משדרים כל כך. הרבה ביטחון בבחירה, כשקר קדוש. כזה שהוא מזייף את המציאות אבל מועיל לאחרים.

Loading