יש ערבוב (מובן בעיני) בין הצמד רוח-חומר לבין הצמד קודש-חול. יש כמובן גם הרבה קשר. ובכל זאת אני רוצה להציע תיאור מסויים.
קודש וחול מתארים שני סוגים של מערכות יחסים בין הקב"ה לעולם: בקודש הקב"ה מתגלה ובחול הוא מסתתר.
עכשיו, גם הסתתרות היא מערכת יחסים. זה לא התגלות = מערכת יחסים, הסתתרות = חוסר מערכת כזו. יש מערכת יחסים של שיחה פנים אל פנים ויש מערכת יחסים של השארת רמזים שרלוקיים או משחק מחבואים.
ובהמשך לזה - סמי מכאן ביקורת. גם מערכת היחסים של הסתתרות היא לגיטימית ואהובה. "הסתר פנים" במובנו השלילי הוא כאשר מערכת היחסים של מפגש נעלמת לגמרי. (אם כי יש למשיב מה שישיב ואכמ"ל)
