אולי נכון לחלק בין קונפורמיות לבין סגירות.
א. רצף פוסטים מהצד הדתי-ליברלי של הפיד שלי הבהיר לי שוב עד כמה גם הוא קונפורמי. איכשהו לכולם היו פלוס מינוס אותן סברות לגבי נושאים שבעיני הם סופר מורכבים. ולא רק לגבי עניינים ערכיים אלא גם לגבי שיפוטים מציאותיים. לעתים, באופן מביך, היה לפוסט ארומה של של "בואו ואומר לכם דבר מה מבריק שלא אמרו אלף אנשים לפני".
ב. ופתאום חשבתי שלפחות אני באופן אישי מערבב בין קונפורמיות לפתיחות. כלומר שמי שקונפורמי הוא בהכרח לא פתוח, ואולי גם להפך.
זה נשמע לי הגיוני, כי שני המינוחים מתארים תנועה נפשית דומה - האם אני דבוק בקיים או פתוח לדברים חדשים. והגיוני שמי שדוגל בסגירות בהכרח יהיה קונפורמי לסביבה הקרובה, כי מאיפה הוא יקבל השראה ולחשוב אחרת.
ג. אבל אולי יש הבדל. אולי אפשר להיות פתוח וקונפורמי בבת אחת. כלומר במקום לומר: "אה, אז אתה לא באמת פתוח, אתה מקובע כמו השמרנים" - לומר אתה אכן פתוח, אבל עדיין אתה קונפורמי.
אפשר לתאר מצב בו אתה פתוח אבל עדיין קונפורמי כי אתה לא *מקשיב*. לא בכוונה או מצביעות, פשוט כי יש פער מאד גדול בין להיות מוכן לשמוע לבין להיות מוכשר להשתכנע. מוכנות להשתכנע היא מעבר לאידיאולוגיה שמצדדת בהקשבה. זו בשלות שאי אפשר להגיע אליה בלחיצת כפתור
ד. ניתן לדמות זאת להבדל בין שוחות לבין טירה. חייל מודרני לא מוכן שהכדורים יפגעו בו. הוא מתכופף בשוחה והם שורקים מעליו.
לעומתו טירה עומדת גאה לגובה. היא לא מסתמכת על התחמקות אלא על חוסן. חומותיה הבצורות הודפות (כמעט) כל כלי נשק קדם מודרני.
ה. כלומר אדם יכול להקשיב להרבה דעות אבל לא להשתנות מהן, פשוט כי הוא מבוצר מדי. הדעות האלו רחוקות מדי, מגוחכות מדי, שגויות מדי. הן כן נשמעות באוזניו אבל אין להן מבחינתו משקל.
ו. מה מאפשר לאדם להיות מבוצר? יש מן הסתם גם השפעה של אופי. אני, לדוגמה, מושפע בקלות. יש כאלו שהם 'קשוחים', שדעות אחרות מחליקות על פניהם בלי להותיר שריטה. (זו אגב ההגזמה של שיטות כמו "שפה משפיעה על התודעה". יש כאלו בעלי כוח פנימי גס וגולמי, ששינויים מעודנים פשוט ניתזים מהם).
ז. אבל יש עוד סיבה: ככל שהקבוצה סביבך גדולה ומרכזית יותר, אתה ממילא יותר מבוצר. עצם המקהלה הגדולה מסביבך, והיוקרה שלה - הופכות דעות אחרות לפחות שפויות, למשהו שמחליק מעליך בקלות.
ממילא ברור שפתיחות היא פריבילגיה של קבוצת הרוב. ככל שאתה חלק מקונצנזוס רחב יותר, קל לך להיות פתוח, כי לא תשלם מחיר. אתה לא בסכנה להיות מושפע. את מקום השוחה מחליפות חומות אימתניות. כשאתה בעמדת מיעוט, הסכנה שתפצע אם תפגע גדולה יותר אז יש צורך באסטרטגיה חליפית - התחמקות והסתתרות. כלומר הסתגרות.
ח. לכן, האם אפשר להיות גם פתוח וגם קונפורמי? התשובה היא תלוי. כאשר אתה חלק מקבוצת רוב, כן. כאשר אתה חלק מקבוצת מיעוט, פתיחות מסכנת את הקונפורמיות שלך.
