האם לגלות או לעמעם

ה' טבת התשפ"א

נושאים באתר

האם לספר לאנשים את כ----ל האמת על החיסון?

א. האמת מורכבת. אף פעם אין מאה אחוז. מדע הוא לא מאה אלא תשעים וחמש אחוז. אף פעם אין קונצנזוס שלם ותמיד תהיינה תהיות. גם לגבי רכבים שאתם נוסעים בהם, הפלאפונים שאתם מדברים בהם, כל תרופה בת מאה שאתם לוקחים. מדע לא עובד בוודאויות מוחלטות אלא בסבירויות. גבוהות, אבל סבירויות.

מתנגדי חיסונים בפרט או מדע בכלל, 'יושבים' בדיוק על הנקודה הזו: הנה, יש רופא/פרופסור/מומחה להרדמה שטוען/מפקפק/תוהה/מתנגד. יש שניים מתוך מיליונים שקיבלו תגובה אלרגית. אז לעצור הכל, אל תתחסנו, זה הדבר המפוכח והבוגר לעשות.

[בינינו, זה סוג של אכזבה-של-מתבגרים-מההורים: חשבנו שהם מושלמים אבל בעצם מתברר שהם לא מאה אחוז. מסקנה: הם כלום. כך גם חשבנו שהמדע הוא מוצק וללא שום פקפוק. ברגע שיש בדל פקפוק - סימן שהכל שטויות]

ב. אני לא עומד לדון עכשיו עם מתנגדי חיסונים אלא חוזר לשאלה אחרת: מה נכון יותר - לספר לכולם את כל הפרטים, כולל הספקות המועטים, ובזה לתת נשק למתנגדי חיסונים - או לעמעם את השני אחוז ספקות כדי שאנשים ישתכנעו יותר בקלות?

הרי זה לא רציונלי. יש שני אחוז שאולי לא גילינו משהו ואולי תהיה פגיעה. אבל יש הרבה מאד אחוזים שהקורונה תפגע באנשים - או תיצור מוטציות קלטלניות יותר עקב הדבקה נרחבת (שיעול בריטניה שיעול). גם אם יש שברירי סיכון אפשריים בחיסון - יש הרבה הרבה יותר סיכון בקורונה עצמה. עדיין יהיו כאלו שלא יתחסנו בגלל שברירי אחוז, מה שרואים ומה שאין רואים.

ג. יש כאן שני דיונים - עקרוני ופרגמטי. כלומר: האם מוסרי להסתיר מידע מהציבור, והאם יעיל להסתיר אותו. 

הדיון המוסרי בעצם שואל: האם מוסרי להסתיר ממישהו ידע כדי שהוא יבחר את הבחירה הנכונה, כי ידע מלא עלול לבלבל אותו. מה יותר מוסרי - לומר לו הכל ולהכניס אותו לבלבלות, או "לעזור לו להחליט" את ההחלטה הנכונה (בלי מרכאות). וביתר תמצית - האם לתת לאדם אוטונומיה מלאה גם במחיר שהוא יטעה ויפגע בעצמו ובאחרים, או להיות קצת פטרוני ולהציל חיים.

ד. ויש גם דיון פרגמטי: האם הסתרה בכלל תועיל? אם נעמעם את החמש אחוז ואנשים יגלו מידע שלא סיפרנו להם - אולי פרקטית זה יעלה בהם עוד חשד וממילא יצא שכרנו בהפסדנו. מצד שני אולי הרבה לא יגלו מידע כזה, או ישמעו אותו רק מיורם לס-ים אז לא יקחו אותו ברצינות, במלים אחרות - ההסתרה כן תצליח.

ה. בדיון הנ"ל יש נטיה לווישפול ט'ינקינג: אם אני מאמין שמוסרי לתת לאדם כמה שיותר אוטונומיה, אני גם אאמין שהסתרה לא תצליח פרקטית. כיון שאני מאמין שזה הדבר הנכון מוסרית אני גם מאמין שעובדתית טבע האדם/החברה יילחם במי שמנסה להתנהל אחרת.

הייתי רוצה להאמין שזה נכון. בכלל, הייתי רוצה להאמין שלאורך זמן ככל שניתן לאנשים יותר אוטונומיה זו בחירה שתצדיק את עצמה גם מוסרית וגם פרגמטית. אני נאלץ להודות שהתקופה האחרונה היא ניסיון קשה עבור האמונה הזו.

Loading