א. בעשור הקודם היה לא מעט דיבור על פירמידות שליטה. בקצרה, זה מבנה כלכלי בו חברת "השולחן בע"מ" שולטת על חברת "הכסא בע"מ", בכך שיש לה 51% מהמניות שלה. בתורה, "הסלון בע"מ" שולטת על "השולחן בע"מ" על ידי 51% מהמניות, וכו' כל הדרך למעלה. השולט בחברה שבראש הפירמידה שולט בכולן, אף על פי שיש לו רק רוב דחוק בכל קומה.
(ב. למיטב הבנתי הדלה, זו עדיין לא הבעיה בפירמידת שליטה, כיון שיש לראש הפירמידה באמת רוב בכל החברות, הבעיה האמיתית מתחילה כשהוא משיג את הרוב על ידי גיוס כסף ציבורי, אבל זה פחות עניינו).
ג. גם בתרבות יש מבנה דומה לפירמידת שליטה. כשאנחנו מדברים על גישת "האנושות" בנושא זה או אחר אנחנו בדרך כלל מסננים מראש כל דבר שאיננו ארצות הברית ואירופה: לא אפריקה, לא סין, הודו ובכלל המזרח הרחוק.
יש בזה הגיון כפול: הן בהזדהות שלנו עם התרבות המערבית-דמוקרטית, והן מצד הדומיננטיות של המערב במבנה העולמי.
ד. אבל זה לא נגמר כאן. כי כשעושים שוב זום-אין, מסתבר שהמערב איננו אירופה כולה. כל מדינות, ובכן, מזרח אירופה - אינם חלק מ"רוב העולם הדמוקרטי", שכן הן רק סמי דמוקרטיות. נניח, בהונגריה עשו פוטש לבית המשפט העליון וזה אומר שהממשלה שם לא דמוקרטית. (מממ, נשמע לכם מוכר? גם לי, יכול להיות שהפוטש היה אנטי דמוקרטי, יכול להיות שהיה דמוקרטי לעילא, אבל אין לי דרך לדעת כי אני לא סומך על המתווכים).
ה. אבל רגע, גם במדינות מתוקנות כמו מערב אירופה, רוב העולם איננו כולל את כולם. הרי יש את מפלגות הימין שאם להאמין לעיתונות החוץ שלנו הן כולן ימין קיצוני בואכה נאצים. ועוד לא דיברנו על ארצות הברית שבה בעצם הרוב לא כולל את הרדנקס המשוגעים שבחרו טראמפ, איזה 48% מאוכלוסיית ארצות הברית.
ו. כל צעד של לחתוך החוצה חלק מהאנושות ולהניח מראש שהם לא בקבוצת ההזדהות שלנו, הם לא מישהו שהיינו רוצים להזדהות איתם - כל צעד כזה הוא לגיטימי. יש לו גם נימוקים פנימיים קוהרנטיים. רק שהוא מפחית את כמות האנשים שבקבוצת ההתייחסות שלך. וגם זה בסדר - אלא שלפעמים קורה משהו דומה לפירמידת שליטה. הלכנו וחתכנו קבוצות נכבדות החוצה - ועדיין אנחנו מתייחסים למי שנשאר בפנים כאילו מדובר ב"אנושות", ב"רוב העולם" וכו'. בשביל להניח שיש קונצנזוס סביב עמדה מסוימת חתכנו החוצה חצי מארצות הברית - ועדיין אחר כך מבחינתנו זו עמדה שהיא קונצנזוס ב"ארצות הברית", לא ב"חוגים מסויים בארצות הברית"
ז. מה מאפשר לנו את האשליה הזו - עצמית או ציבורית? לעניות דעתי אחת הסיבות היא עליונות איכותית. אם הקבוצה איתה נשארנו כוללת את האליטות - תרבותיות, כלכליות, תקשורתיות וכדומה - אז אנחנו מרגישים בנוח להרגיש שאנחנו חושבים "כמו כולם", למרות ששורותיו של אותו "כולם" כבר מזמן הצטמצמו לרוב דחוק, במקרה הטוב.
