על חוסר התוחלת בדיוני אינטרנט
נוהגים להאשים את האינטרנט בשגללו השיח שלנו הפך להיות טוקבקיסטי, שטחי, מסתיים במהירות ועוד. זה נכון בגדול. אבל בזמן האחרון אני שם לב לעוד מוטיב.
כשמתנהל דיון, הדרך לשכנע את בן השיח (או את מי שמקשיב לשניכם) הוא טענה שמתבססת על מכנה משותף: כולנו מסכימים שדמוקרטיה היא מוצלחת, רוצים בקיום מדינת ישראל, מחפשים שפע כלכלי. עכשיו אראה לך שדעתי תורמת לערכים המוסכמים הללו, או שדעת השני פוגעת בהם.
אם אנמק את דעתי על ידי מכנה לא משותף, לכאורה זה לא יהיה אפקטיבי בוויכוח. לכן מדינת ישראל ימנית יותר היום: בגלל שהנימוק הבטחוני הוא מכנה משותף רחב (ונמוך). לא החזון האמוני של הדתיות הלאומית שכנע את הרוב הדומם, אלא האינתיפדה השניה.
ככל שהמכנה המשותף מצטצמם, לכאורה הדיון מאבד את חיוניותו. מה כבר תטען כשהנחות היסוד של היריב לא משותפות איתך? עבורך אי התבוללות היא ערך, עבורו התנגדות להתבוללות היא גזענות. לכאורה מי שלא שם לב לחוסר הנחות יסוד משותפות, יהפוך לצעקן מתלהם. מי שכן שם לב לזה - יאבד את חיוניות הוויכוח.
איך ממשיכים לדון מכאן? מתרכזים פחות בתכנים (כי הם אינם משותפים) ויותר בפרוצדורה. אני לא יכול לשכנע אותך לא לתמוך במהגרי עבודה (כי מבחינתך הם לא מהגרי עבודה אלא פליטים) אני כן יכול להוכיח שהיחס שלך לאוכולוסיות חלשות אחרות בישראל הוא יחס שונה - ומכאן שאתה צבוע, וזהו חסרון מוסכם על כולם, כי (במובן ידוע) הוא פרוצדורלי ולא תוכני. כנ"ל, נניח, סותם פיות.
הצרה היא שאלימים, סותמי פיות, צבועים - יש בכל צד. זה לא משהו שמייחד את שיטתך ואני הרי נאבק בשיטתך. לכן מחפשים משהו ייחודי "זו צביעות שייחודית דווקא לשמאל", "זו סתימת פיות אינהרנטית לימין".
רק שחיפוש מקרים כאלו הופך להיות אזוטרי. בסוף, אתה צריך ללכת לחורשת עצי אטד בלילה של חצי ירח, ובדיוק כשהינשוף צורח, קרן אור תיפול על קרחת היער ואז תזכה לראות צביעות שיש אך ורק בשמאל ולא בימין.
מה שאני מתחיל להפנים בזמן האחרון הוא שאולי צריך לחזור לסוג אחר של דיון: לטעון את דעתי, בלי לחפש את המכנה המשותף. עצם העמדת העמדה - גם אם על הנחות יסוד שונות לחלוטין - יש בה כדי להשפיע.
המכנה המשותף הוא לא עמדות מוסכמות אלא עצם הקיום האנושי. זוהי כביכול שפת הסף של בני האדם, השפה הבסיסית ממנה נגזרות העמדות כולם. המכנה המשותף הרחב ביותר הזה, מאפשר לדבר אחד עם השני גם כשהנחות היסוד אינם משותפות.
נראה לי שבשורה תחתונה זה מבט אופטימי יותר על האנושות.
