א. לחתן הנובל ישראל אומן יש עמדה לפיה התנהגויות שנחשבות במחקר ההתנהגותי ללא רציונליות הן בעצם רציונליות לעילא. מחקרים שמוכיחים את חוסר הרציונליות עושים זאת על ידי מקרה קצה מופשט ונדיר בו ההתנהגות הזו לא עובדת כמו שצריך, אבל ככלל אצבע שמכסה את רוב המקרים — היא רציונלית מאד.
ב. לדוגמה, הטיית בעלות: חילקו אקראית בין אנשים מתנות — לחלק נתנו שוקולד ולחלק ספל (באותו השווי). לאחר החלוקה, רוב האנשים סירבו להחליף את מה שקיבלו במתנה השניה. זוהי 'הטיית בעלות': אדם מעדיף את מה ששלו על פני מה שאינו שלו, אף ששוויים זהה.
אבל האם זה לא רציונלי? ככלל אצבע, להעדיף את מה ששלי הוא רעיון טוב. ברוב המקרים אני מכיר טוב את מה ששלי ויודע איך לעבוד איתו. מה שאינו שלי הוא חתול בשק.
נכון, במקרה המהונדס של השוקולד והספל, אין בהטיה הזו הגיון. אבל ככלל אצבע מנחה היא מאד רציונלית.
ג. אני עוזב את דברי פרופסור אומן וממשיך הלאה.
נקמה היא התנהגות בה אדם מגיב בצורה לא פרופורציונלית לפגיעה בו, נניח גניבה. לעתים התגובה פוגעת בו, או מבזבזת לו משאבים, יותר ממה שמשתלם לו — וכשמראש ברור שהיא לא תחזיר את הגניבה. אדם רציונלי היה מוותר: הנזק כבר נגרם לך, אל תזיק לעצמך עוד בלי להרוויח שום דבר. החיים לא נגמרו בגלל שפגעו בך, תרפה ותמשיך הלאה.
אבל דווקא בגלל שהחיים לא נגמרו, נקמה היא רציונלית. תגובה בלתי פרופורציונלית על המקרה הנוכחי אולי תבזבז משאבים בטווח קצר, אבל לטווח ארוך היא תגרום לגנבים פוטנציאליים לחשוב פעמיים לפני שינסו לפגוע בך. אם התגובה היתה פרופורציונלית, גניבה היתה "שיטת מצליח" משתלמת. תגנוב, מקסימום תחזיר. נקמה מעלה את הסיכון שיש בגניבה ובכך מורידה את כדאיות הפשיעה כלפיך שהיתה גבוהה דווקא אם היית מגיב ב'רציונליות'.
כך שנקמה היא פתרון רציונלי לבעיית הפגיעות החוזרות. פתרון גרוע, אגב: מערכת בתי דין מתפקדת משיגה אותה תוצאה בהרבה פחות נזק לך ולסביבה. עדיין, בחברה בה אין בתי דין, מסיבות תרבותיות או מעשיות, נקמה היא צעד רציונלי עבור האדם היחיד.
ד. לפני כמה שבועות פרסמתי פוסט על עצמאי מצליח שאני מכיר, שלא רק שלא ידע שיש כרגע אינפלציה עולמית — הוא לא ידע בכלל מהי אינפלציה. בתגובות טענו שהוא לא צריך לדעת מהי אינפלציה כדי שהעסק שלו ישגשג. הוא רואה שהמחירים עולים אז יחפש ספקים זולים יותר, יחתוך בשומנים ויעלה מחירים לטווח שהלקוחות מסוגלים לספוג. במילים אחרות הוא לא צריך לדעת מהי אינפלציה כדי להגיב לה, ובצורה יעילה.
ה. עדיין בהמשך להתרמה לנתניהו, יגיל הנקין פרסם פוסט בו הוא מסביר למה תרומה כזו יכולה להיות צעד מאד מוסבר ורציונלי. בתגובה כתבו לו: אבל האנשים שתרמו לא נימקו זאת ככה.
אויש, נובמת.
כשנקמה היא רציונלית, היא נותרת רציונלית גם אם אדם עושה אותה מתוך רגשות נקם ולא מתוך חשבון מפולפל. גם אם הוא לא מודע לכל החשבון שהצענו כאן. להפך: הרבה פעמים האדם המודע יעשה זאת פחות טוב ממי שלא מודע ופשוט נענה לקוד החברתי מסביבו. ממש כמו שמי שיודע להרצות לך על מערכות הכלכליות הוא לעתים רבות סוחר פחות טוב. אדם לומד התנהגויות 'רציונליות' בשפות שונות, לא רק באינטלקט. בין אם במסורת או בהתנהגויות "רגשיות".
אם לדוגמה נאמנות למנהיג היא רציונלית, והתלכדות סביבו מסייעת למאבק של הימין — ממש לא משנה מה הנימוק של התורם, אם זה פוסט ארוך של יגיל או "אוהבים אותך ביבי".
(אגב, לעיתים רבות אותם אנשים לא מודעים מנמקים את מעשיהם בצורה נאיבית ופשוטה, אבל אם מקשיבים לה בהגינות, רואים שגרעין הרציונליות נמצא כבר בה. לדוגמה "תרומה למנהיג הימין שנרדף בכסף מדינתי מאותתת לו ולמנהיגי ימין עתידיים שיש להם גב כנגד התעמרות משפטנית", היא גרסה מורכבת וארוכה של "מי שרודף את ביבי רודף אותי")
