שתי דרכים עולות אל בית השם: טהרה וקדושה

רצונך להיות טהור? זְנַח כל מוֹתרות: פַּאֲרֵי בגדיך, שער ראשך, גבות עיניך, היותך. השאר רק נִלווה-אֶל. שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלוקים, וכאשר תבוא בו, שמור רגליהם של הבריות, הֱיֵה שוער, חוצץ בין הטמא לבין בית השם. את אַחֶיךָ לא תכיר.

אם בקדושה רצונך? הכנס כל כולך פנימה. הצת מחשבות בחום האש. הזרם בשמיעה ובעשייה את פעימות-הולם הדם, את כל לֵחַ החיים. יקדשוך הדם והשמן, ויקדשו את בגדיך, אַחַר היכנס אל הקודש מפואר ככלה. אין עניות במקום עשירות.

עומד הטהור ותוהה, מתמלא בדין על הקדוש: איך נכנסת אל בית השם בלי לפשוט מדים, בלי להניח מאחור את עצמך. איך העזת להרוס פנימה? מתמלא בדין, בקנאה. מתקנא הוא בקדוש. עורג לחופת הכלולות ההדורה. וכי רק טהור הוא ולא קדוש? וכי אין העדה כולה קדושה?

בערגה וקנאה מרהיב הטהור אף הוא להיכנס, בלי הבין שהקדוש נבחר הוא, מורם מעם. מֵאִתִּי נהיו הדברים.

וכשפורץ הטהור את השער - נשרף הוא באש, נבלע בשיתין שמתחת לקודש. אין לו רפואה אלא בשירה: השם מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.
_______
"וַיִּקַּח קֹרַח" לקח טליתו והלך ליטול עצה מאשתו כשאמר הקב"ה למשה: "קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אותם וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער על כל בשרם" מיד עשה כן לקרח התחיל לחזור על ישראל לא היו מכירין אותו אמרו לו מי עשה לך כך אמר להם משה עשה בי ולא עוד אלא נטלני בידי ורגלי והיו מניפין אותי ואומר לי הרי אתה טהור והביא את אהרן אחיו וקשטו ככלה והושיבו באהל מועד מיד התחילו שונאי משה להתגרות בו את ישראל ואמרו משה מלך ואהרן אחיו כהן גדול ובניו סגני כהונה תרומה לכהן מעשר לכהן כ"ד מתנות לכהן מיד "וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה" מיד "וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם [רַב לָכֶם]".

וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן לִי…וְלָקַחְתָּ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ…וְלָקַחְתָּ מִדָּמוֹ וְנָתַתָּה עַל תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן וְעַל תְּנוּךְ אֹזֶן בָּנָיו הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית

קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כׇּל בְּשָׂרָם