מה המטרה בלימוד תורה

א. סילחו לי אם המחשבות שלי קצרות מאז פרוץ החופש, וכל מה שיש לי לכתוב הוא דברים טריוויאליים. אולי כשיחזרו הלימודים לשקוק בבית המדרש, האופק יתרחב והבינה תצטלל. בינתיים, כאמור, דברים פשוטים:

ב. כל פעילות אנושית יכולה להיות למען מטרה אחרת, או למען עצמה. אנחנו עובדים כדי שיהיה לנו כסף כדי לקנות בית כדי לגור בנוחות. למה לגור בנוחות? ובכן, ככה. נוחות היא לא לשם משהו אחר אלא לשמה.

מבט מעמיק יותר בנפש האנושית יגלה לנו שעבור הרבה מהאנשים, עבודה מקיימת יותר מטרות מאשר רק כסף: חברה, תחושת משמעות. אז יש לעבודה כמה מטרות, חלק למען דברים אחרים וחלק לשמה. אבל החלוקה הבסיסית נשמרת.

ג. וכך, יש שתי סוגי פעילויות חסרות מטרה, הפוכות לחלוטין ברמת המשמעות שלהן. הראשונה היא פעולה סתמית, סתם לבזבז זמן ואנרגיה. השניה היא פעולה שהכל ממוקד בה, שהכל הולך אליה. היא הפסגה של החיים שלי כאדם. למה אני קורא ספרות? אפשר לענות כל מיני תשובות אבל בסוף התשובה המרכזית היא ככה. או בעגה הישיבתית "לשמה".

ד. ולכן, לא גרע לימוד תורה מכל מטרה-סופית אחרת. למה יהודים לומדים תורה? ככה, לשמה. מה זה נותן, מה יוצא מזה? כלום, והיא תהילתך.

ה. רגע, אבל איך מודדים אם לימוד התורה מוצלח או לא? איפה המדד האקדמאי של מצוינות, הפיר-ריוויוז שלכם?

בלי להתנגד לאי אלו KPIS, הם טובים ונחמדים אחרי שמבינים שביסוד אין תשובה לשאלה, כי היא באה מהנחת יסוד שגויה. איך מודדים אם קריאת השירה שלכם מוצלחת? אם הנוחות שלכם מהבית מצדיקה את עצמה? אם האופן בו אתם נופשים מספיק טוב? אלו שאלות מוזרות, שאפשר לשאול רק אם אתם לא מבינים (או לא חווים) שספרות היא לשמה ונוחות היא לשמה ובכלל כל פסגה בחיים האנושיים היא לשמה.

ו. זמן אלול שמח למי שלומד