תחינה על האינטימיות ~~~ ויום אחד פרחו כל הבתים לשמים וברחו הרחק כמו חסידות בסתיו. לא נותר מקום בו יכול אדם להסתתר מהשכנים וללחוש מילות אהבה או לצעוק בזעם או להתייפח או לאכול ביחד קורנפלקס לארוחת בוקר. אור השמש חיטא וחיטא הכל עד בלתי השאיר לאנושיות שריד. ~~~
ט' אלול התשע"ה
