פוסטים בנושא ביקורת ספרות

(**אזהרת ספויילר ל"השאלה האחרונה" של אסימוב ואיכא דאמרי לחולית של פרנק הרברט**)

אחד משלושת הספרים הגדולים של דור הפרחים - לצד שר הטבעות ו"גר בארץ נוכריה" - הוא הספר "חולית". רק ממרחק השנים אני פתאום מתרשם מחדש (ולאו דווקא לטובה) מהחיבור שיש בו בין מיסטיקה, משיחיות, ראיית הנולד וסמים.

"האסופית" היתה כנראה אחד ממקורות ההזנה המרכזיים של הילד המדומיין שהייתי (יחד עם שר הטבעות והסיפור שאינו נגמר). הילדה הג'ינג'ית שמעדיפה דמיונות על חברים ורומנטיקה על מציאות, היא דמות שמעניקה הבנה וטפיחה על השכם לכל מי שהעולם הפנימי שלו מעסיק ומסעיר אותו הרבה יותר מהמציאות בחוץ. וזה, פחות או יותר, כל מה שהבחנתי בו כילד.

אבל קריאה מחודשת מעלה כמה נקודות נוספות.

והיום ילדים, נדבר על אחת התופעות המעצבנות שיש לספרות הפנטזיה להציע לנו - אסקלציה. או במלים פשוטות, הסלמה.