ככלות כל הגלגולים, ישתטחו חיי האדם לפני הקב"ה
ילדות תאמר: וכי לא מצאה חן בעיניך תומתי? בת צחוקי, דמעותיי, חדוות הגילוי?
נערוּת תאמר: התשכח להטי וחָדוּתי? דבקותי במטרה? רעננות של מחשבה, רצון, יופי?
עלומים יאמרו: אל תעלם עיניך מניסיוני הראשון, המהוסס, מכוויה ראשונה, מהתרסקות, משבר, מאיחוי.
בגרות תאמר: הכיתי שורש, צמחו ענפים ופירות. פעלתי גם צלחתי, הותרתי חותם בעולמי. אל תתן פירותי מרמס לרגלי הזמן.
זיקנה תאמר: השלמה, כבוד, עצה, חותם - האין הם סך הכל של הכל?
ושוב יחוגו ויבואו.
גוף יספר: היו סערה ומאבק, עלוֹת ורדת. עלתה לפניך צורה מתוהו ובוהו וחושך ותהום.
מוות ילחש: והרי חלפו חרישית הִתנקות, כפרה ובירור.
נשמה תאמר: הן תזכור שלווה ומוחלטות, הן תזכור זמרה ומחול, הן תזכור טהרה ואור?
והקב"ה יהנהן לעומתם: צדקתם ממני בניי; ממני היו הדברים. ושב וברא אדם מגוף ונשמה. מתום, להט, מאמץ ופרי. ועל כולם תתנוסס עטרת שיבה וכבוד: טוב לו לאדם שנברא
אמר רבי יהושע בן לוי: שני שערי כדכד יש בגן עדן...וששים מלאכים עומדים לראש כל צדיק וצדיק ואומרים לו: לך אכול בשמחה דבש שעסקת בתורה, שנמשלה כדבש שנאמר: "ומתוקים מדבש", ושתה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית, שעסקת בתורה שנמשלה כיין, שנאמר "אשקך מיין הרקח"....ואין אצלם לילה, שנאמר: "ואור צדיקים כאור נגה", ומתחדש עליהם לשלש משמרות. משמרה ראשונה נעשה קטן ונכנס למחיצת קטנים ושמח שמחת קטנים. משמרה שניה נעשה בחור ונכנס למחיצת בחורים ושמח שמחת בחורים. משמרה שלישית נעשה זקן ונכנס למחיצת זקנים ושמח שמחת זקנים
(ילקוט שמעוני בראשית ב, ט)
