א. בטוויטר, צייצן בשם David Lisovtsev העלה תיאוריה מעניינת. הוא טען שאוקראינה לא כל כך מתקדמת בזירת חרסון, אבל זה חלק מהתוכנית.
לטענתו, האוקראינים אותתו לרוסים שהם עומדים לתקוף לכיוון חרסון, כך שהרוסים ריכזו שם הרבה כוחות צבא. רגע לפני ההתקפה אוקראינה פוצצה את הגשרים מעל הדנייפר, משאירה את הכוחות הרוסיים בתוך חרסון מנותקים כמעט מהעורף.
ב. אבל אז אוקראינה עשתה משהו מעניין: היא לא שלחה את הכוחות הכי טובים שלה לחרסון. אלה הסתערו מזרחה וכבשו את חרקוב. הכוחות שמחזיקים את חרסון היו כוחות פחות מקצועיים.
כך יוצא שבעזרת כוחות נחותים יחסית, האוקראינים ניטרלו כוח רוסי משמעותי. כדי להביס אותו צריך לשלם מחיר כבד מדי, אבל גם הוא לא יכול לסגת, לחבור לכוחות רוסיים אחרים או להתקיף.
ג. כי כן, כשלאויב יש עדיפות עליך בגזרה אחת, ואתה רוצה להתקדם בגזרות אחרות, אתה לא חייב לנצח אותו בגזרה החלשה שלך, לפעמים מספיק רק שלא תפסיד.
ד. לתפיסתי, עצם קיומה תרבות שונה ומנוגדת ממך, הוא ווקטור שמשפיע עליך. אם התרבות הזו דומיננטית יותר, הגישה והנחות היסוד שלה כל הזמן מנחיתות על התרבות שלך ארטילריה. אתה נמצא תחת לחץ בלתי פוסק ליישר איתה ועם ערכיה קו.
ה. הפעולה הזו לא חייבת להיות במודע. אין צורך לשלוח מיסיונרים. עצם קיום התרבות והדומיננטיות שלה משפיעים באופן בלתי פוסק. כך, דתיים על רקע של חברה חילונית דומיננטית, מוצאים את עצמם תחת לחץ מודע או לא מודע — העמדה שלהם תמיד מפוקפקת, תמיד זו שצריכה להצדיק את עצמה.
ו. ברגע שמבינים שתרבות תמיד מפעילה עליך כוח — מבינים שאמונה תמימה ושלימה, קרובה למאה אחוז, היא מופע נדיר.
אני לא אומר שהיא לא קיימת וגם לא מנסה לעשות אידיאל מאמונה חלקית. אני מאמין שישנה אמונה הרבה יותר שלמה מזו שאני נמצא בה. אני גם מאמין שהשלמה היא העדיפה ולא עושה אידיאליזציה לאמונה חלקית על פניה.
ז. אבל מעשית, צריך להיות בעל אישיות נדירה, או לצלוח מאמץ יוצא דופן, כדי שלדומיננטיות התרבותית לא תהיה השפעה משמעותית עליך. שלא תשאל את עצמך מדי פעם: אבל אני בטוח בטוח שהקב"ה באמת קיים? שנכון לשמור תורה ומצוות? שההלכה מוסרית? יהיו לך תשובות, טובות יותר או פחות, אבל אפילו במקרה של 'טובות יותר' עדיין הלב ינקוף.
ח. על גבי הנקיפה הזו מתווספת שכבה שניה: אם ליבי תוהה, אולי אני ואמונתי לא בסדר. אולי אם לא הבסתי לגמרי את האויב, המאבק מוטעה או לא שווה כלום.
ט. אז לגבי מוטעה: זה שהתרבות השניה דומיננטית לא אומר שהיא צודקת. רק שהיא, ובכן, דומיננטית. זה לא קרה סתם, כן? מהרב למדנו שאם יש תנועה חזקה בעולם, שׂוּמה עלינו ללמוד מה צד האמת שבה ובלי להעלות אותו לא נצליח להתגבר. אבל גם באומרנו זאת, דומיננטיות איננה צדק. לא מרובכם חשק ד' בכם.
י. ולגבי לא שווה כלום, לפעמים לא חייבים להביס את האויב, מספיק לא להפסיד לו. השאלות האמוניות תשארנה והספקות ינקרו. התשובות לא טובות לגמרי אבל הן טובות מספיק כדי לאפשר לי להתקדם בגזרות אחרות.
י"א. אז האמונה שלי לא מאה אחוז וגם לא תשעים ושמונה. אבל בעזרת האחוזים שכן יש לי, הרוסים נשארים עם הגב לדנייפר ואני משחרר גזרות אחרות לעוד יום של תורה, של תפילה. עוד יום של ניסיון להיות קרוב יותר לקב"ה. כל אלו הם רווח עצמי, חזיתות אחרות בהן אני מנצח. וכבונוס: תורה, קדושה וקרבת ד' הן אבני יסוד חשובות בבניין האמונה עצמו.
