א. לפני שנים רבות, בארץ רחוקה וזרה ששמה פורומי כיפה, התנהלו דיונים סוערים על הסדרה "סרוגים". דיון אחד היה על דמות של מרכזניק שגלש במחי פרק מהיפר דוסיות להתנהגות לייטית. המקטרגים טענו שזה לא אמין, ואחד המגיבים כתב משהו כמו: "כן, זה לא אמין, אבל סדרת דרמה מכווצת תהליכים של שנים אל תוך כמה דקות כדי להיות דרמטית".
בחלק הבא אתנגד לאמירה שלו. בחלק הזה אני רוצה לסנגר עליה.
ב. אוהבים לצטט את יהודה עמיחי:
מֵרָחוֹק כָּל דָּבָר נִרְאָה נֵס
אֲבָל מִקָּרוֹב גַּם נֵס לֹא נִרְאֶה כָּךְ.
אֲפִלּוּ מִי שֶׁעָבַר בְּיַם-סוּף בִּבְקִיעַת הַיָּם
רָאָה רַק אֶת הַגַּב הַמַּזִּיעַ שֶׁל הַהוֹלֵךְ לְפָנָיו
בדרך כלל מבינים את השיר הזה כמְחַלֵּן או מקטין את הנס. "חושבים שנס הוא וואו וזיקוקים? בפועל הוא מורכב אך ורק מהמון חלקים אפורים. אין נס, יש רק שגרה". הקריאה הזו, לענ"ד, באמת מתאימה לטון הכללי של שירי עמיחי.
ג. אבל אפשר לקרוא את השיר כמעט הפוך: יש נס, הוא ניסי ונפלא, אבל כשאתה הולך בתוך הים אתה רואה רק גב. במציאות יש ניסים. הבעיה היא בנקודת המבט שלך.
(אמנם גם הקריאה הזו מקטינה. לא את הנס, אלא את האדם. הנס אדיר, האדם לא מצליח לראות את האדירות שלו)
ד. מה אפשר לעשות כדי להראות לך את הנס? זום אאוט. מנקודת המבט שלך אתה רואה רק גב - נראה לך את את התמונה הכללית ממעוף ציפור.
ה. יש לאמנות כל מיני כלים לעשות את הזום אאוט הזה. היא יכולה להציג כמה פרספקטיבות של חציית הים על מסך מפוצל. היא יכולה להעלות רחפן לאוויר להראות מאות אלפי אנשים חוצים את הים. היא יכולה להוסיף בעריכה מוזיקה דרמטית.
ו. והיא יכולה לעשות תמצית. ריקאפ. מתוך עשרות ימים להביא רגע מפה ורגע משם - ופתאום לעיניך נפרש הפלא. רגעי החולין שהיא מדלגת עליהם אמנם קיימים, אבל קיומם איננו האמת היחידה, והפלא איננו שקר: רגעי החולין הם העצים שמסתירים את היער. מרוב שאדם עובר משערוריה לוויכוח מוויכוח לציפיה המשעממת של עוד יום ועוד יום - הוא מפספס את הדרמה. הרעש מסתיר לו את האות.
ז. בבחירה להראות את הביני"ש זונח בין לילה את ערכיו, סדרת הדרמה חוטאת לאמת של הפרטים. באמת תהליכים כאלו לא מתרחשים ברגע. אנשים זונחים את ערכיהם לאט לאט. אבל היא מצליחה לתפוס את הדרמה שבבגידה בתורת אימך. גם כשהזניחה מתרחשת על פני שנים, ובכל שלב נבנות הצדקות חדשות - עדיין המשמעות של המכלול היא דרמטית. הפרישה של הדרמה על פני זמן לא הופכת אותה ללא-דרמה, רק מקשה עלינו לתפוס שהתחולל פה דבר מה משמעותי.
ח. מיטב השיר כזבו. הכזב שבשיר, כלומר הצגת התהליך באופן דרמטי ולא מציאותי, עוזר לנו להבחין באמת עמוקה ולא פחות אמיתית. במשמעות העמוקה של שינויים.
