כי אמון שנשבר אי אפשר לתקן. אם חשדת בכנות רצוני לבקש לך מנוחה, אין דרך לרפא את הקשר. גם אם הפצע יחלים, יותיר בעקבותיו צלקת. אולי תחזור להאמין כשתראה בעיניך את הארץ, אבל גם אז תאמין כי ראית, לא כי הבטחתי. ואם לא תראה בעיניך את יופיה וטובה - כל שכן שלא תאמין.
ונכון, לבי כוסף להאמין שלא כך, שיש סיכוי לריפוי. הלב כל כך עורג עד שעוד רגע ויתפוצץ, יוותר, יעשה עבורך את העבודה. אתן אני אמון, ובלבד שיישאר בינינו קשר.
אבל רחמים אינם אמון, ואיני יכול להאמין במקומך. וכשהלב עדיין כוסף, מתנודד על סף תהום על סף פקיעה - אני חייב לבצר את החומות. לקפוץ ולהשבע לעולם לא להסתכל אחורה, לעולם להתפתות ליצר הלוחש: "אפשר לתקן". אי אפשר, מה שהיה בינינו צריך להיקבר.
וכשייקבר האמון באדמה, יוכל להירקב ולפרוח מחדש. לצמוח מהמקווה המטהר של העפר. בנך יעמוד במקומך, ממלא מקום אבותיו. הוא ייתן בי אמון ואני אחזיר לו את האהבה שאבדה. בן מזכה אב, בנים מורישים לאבות ואבות חוזרים ומורישים אמון ואהבה לבנים. אלוקי אבותיכם מצמיח אמון שבור מעפר, "בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי.
______
ר' יהושע אומר: למה היו דומין? למלך שזימן לבנו אשה נאה ובת טובים ועשירה. אמר לו המלך: זמנתי לך אשה נאה ובת טובים ועשירה. אמר לו הבן: אלך ואראה אותה, שלא היה מאמין לאביו. מיד הוקשה הדבר והרע לאביו. אמר אביו - מה אעשה? אם אומר לו איני מראה אותה לך, עכשיו הוא אומר: כעורה היתה, לפיכך לא רצה להראותה. לסוף אמר לו ראה אותה ותדע אם כזבתי לך. ובשביל שלא האמנת בי קונם שאין אתה רואה אותה בביתך אלא לבנך אני נותנה.
